[שינקין, תל אביב]

את הבוקר פתחנו ב"אורנה ואלה". מזמן לא ביקרנו שם אבל המקום גם ככה לא משתנה עם הזמן. לא שזה רע, כמובן.

האישה בחרה ב"סלט הכל" מהתפריט הרגיל. ביקשה וקיבלה את הגבינה בצד כי הכמות שהם שמים היא קצת אובר לטעמה. מה שהיא לא קיבלה זה את הקרוטונים שהם חלק מהסלט. קיבלנו אותם רק אחרי שביקשנו, מזל שאנחנו מכירים את הסלט. אחרי הרכבה של הסלט על כל מרכיביו הוא דווח כטעים מאד.
 
אני הזמנתי ארוחת בוקר של ביצה בקן של לחם תירס (56). הוגשו שתי פרוסות שהיו מוצלחות מאד. בנוסף הוגשה כחלק מהארוחה צלחת ובה זיתים, לבנה וסלסת עגבניות. השילוב של הסלסה והעגבניות (לא שחובה לערבב) היה מוצלח. הזיתים היו מהסוג שאני פחות אוהב - קטנים מדי ולא מספיק בשרניים.
 
סלסלת הלחמים לא היתה כזו שהייתי הורג בשבילה. שלושת הלחמים (כהה בהיר ומתקתק) היו סבירים אבל לא משהו מעבר. היתה חסרה לי גם ריבה או משהו מתוק אחר, ואולי בכלל איזה מאפה נחמד בתוספת או במקום אחד הלחמים. במהדורה הזו של הסלסלה היא היתה מלווה סביר למטבלים, אבל לא הפכה ל"מוקד" של ארוחת הבוקר כפי שאני מחפש.
 
השירות היה סבבה, האווירה במקום טובה, ולמי שמחפש ארוחת בוקר קלילה יחסית (ואנחנו דווקא רצינו להשאיר מקום בבטן לערב) זה ענה על הציפיות. אבל למי שבשבילו ארוחת הבוקר היא המטרה והוא מחפש ארוחת בוקר עשירה ומושקעת - אורנה ואלה מציעים מעט מדי, הן מבחינת "מטבלים" ותוספות והן מבחינת סלסלת המאפים.
 
כשהיעד שלהו יהיה ארוחת בוקר "רצינית", אני מאמין שנחפש במקום אחר ולא באורנה ואלה. לנישנוש בוקר קל במטרה לא להתמלא יותר מדי מדובר עדיין במקום חביב מאד.
 
על קינוח ויתרנו לטובת עוגת הפרג של ווייס במהדורה המשופצת שנקראת "פרלין". אהבתי את השיפוץ שעשו במקום. הוא מרגיש עכשיו מרווח ונעים ולא ענתיקה צפופה כפי שזה היה לפני השינויים. עוגת הפרג, לשמחתנו, דווקא לא השתנתה. עוגה מעולה שסגרה לנו טוב את גיזרת הקינוח.