את יום הנישואין השנה אני בחרתי לחגוג במסעדת לונץ 13.

אני עוקבת הרבה אחרי האינסטגם של רושפלד (בכל זאת המסעדה האחרונה שלו)

כל יום ראיתי איזה מטעמים הם מכינים להערב (למסעדה אין תפריט קבוע - כל יום יש 2 מנות בשריות ואחת צמחונית)... באותו הערב הוא העלה תמונה עם שורה של פרוסות כמהין שחורות על עוף שנראתה מופלאה.

הגענו למסעדה ברחוב לונץ. כסאות פלסטיק צבעוניים ומפות ניר קבלו את פנינו , ניכר שלא השקיעו דקה של מחשבה על עיצוב המקום - אני חושבת שלעיצוב יש משמעות גדולה בעיני הלקוח ויש בו משמעות רבה במידת ההנאה.

הוגשו לנו מיד מנות ראשונות: שעועית מש שבושלה ביוגורט עם שמיר ו3 פרוסות קישוא מטוגנות, חלה מתוקה עם חמאה, חצי ראש חסה סלנובה עם מעט רוטב מתקתק ו2 משולשי אבטיח עם גבינה מלוחה גרוזינית אם אינני טועה.  

לעיקריות בחרנו מהמנות הבשריות: הוא- קדרת בשר שבושלה בישול ארוך והוגשה עם שעועית בובס, פרוסת לשון אחת וגזר שלם מתקתק (שאפשר להגדיר אותו כמו צלי חגיגי של פסח) מנה מאד כבדה שלא היינו קרובים לסיים

ואני את מנת הכמהין והעוף מהתמונות באינסטוש (שתומחרה ב188 שקל!) ...בפועל הגיע רבע עוף (צלוי מושלם) מכוסה בשמנת עם המון פטריות שמפיניון מסביב ופרוסה אחת (תאמינו לי חיפשתי!) של כמהין -שלא היתה דומה לנדיבות בתמונת המקור .... מנה שהוגשה בתוספת פרוסות תפוחי אדמה שרופים (קראו לזה ציפס) שנשארו בצד יתומים.

לקינוחים (ראיתי מסביב שהם ענקיים) לא נשאר מקום

סיכמנו שהאוכל היה טעים ומאד שמרני- המנות היו ענקיות - זו מסעדה לארוחת צהרים באמצע דצמבר.  

אני עדיין מחכה למסעדה ההודית של רושפלד. במנות המתוחכמות יותר הוא כוכב בעיני. פה הוא לא זהר.