לאחר טיול רגלי לאורכו של רחוב העליה, בואך סלמה ועד

לבונה המנגלים (כן יש כזה ברחוב אברבאנל), לקחתי קו 1 עד לגשר מעריב לסעוד

צהריים בשוקא.

השף החביב שהוא גם סוליסט בארוח מאכיל צהריים את, כך נראה, עובדי הסביבה.

הוא בוגר תדמור, עם עבר אצל לחם ארז ובר פירות ים ההרצליני וגם ברוקה. כבר שלוש

שנים שהוא מחזיק במסעדה זו.

נכון כפי שכתב חובב האוכל, המנות מוצגות בסירי הבישול הגדולים ומיד מעורר את סקרנותי

ותאבוני. סיפרתי לו שהגעתי בעקבות כתבה כאן והוא היה מופתע לטובה.

בחרתי בעסקית שכללה בנוסף לצלחת גדולה עמוסה במוסקה, גם בירקות מהתנור ואורז

מלא, גם במנת חומוס עם גרגירים ומנת סלט ירקות עם טחינה. כמו כן כללה העסקית שתיה קרה

ושתיה חמה בתום הארוחה.

המוסקה הייתה טעימה מאוד: בשר איכותי, רוטב עגבניות מצויין והעיקר - תיבול שהוכיח

יד מנוסה. היכן עוד במסעדת ז׳נר כזו תמצאו תימין טרי?

האורז היה טעים אך חף מתוספות עד כדי שביקשתי וקיבלתי עליו ערימת פטרוזיליה וכוסברה

קצוצות. ירקות הגריל ראוי שיוכנו א-לא-מינוט כדי שלא יסבלו מיבשושיות יתר. אך בהתחשב

בנסיבות לא סבלו מתופעת הסמרטוטיות.

החומוס על גרגריו היה ראוי לא פחות מהליגה היפואית והסלט היה טרי. בקצרה: אוכל טעים, טרי,

וראוי בהחלט למחמאות שניתנו לו על ידי קודמי.

האזור כולו דרוך לקראת מצור ששת השנים הבאות שיכלול הריסתו של גשר

מעריב. סביר שלאחריו כל מערך המסעדנות באזור

ישתנה לנצח.