אז...ביקורת שניה באותו היום על המקום.

לביתן אהרון הגענו בעקבות 'שותים שישי', יריד מבשלות בירה ואוכל.

אני ו3 ילדים, לא כולם שלי.

את הארוחה התחלנו במנה של נקניקיה בדוכן נקניקיות הבוטיק של השרקוטייר דובי פורת מבוטיק הלגה וורסט.  

כולנו הסכמנו שהנקניקיות היו מעולות, לצערי, עקב ההרכב, לא טעמתי את החריפה.

אח"כ עברנו בדוכן בירות "החצר", נדגמה בירה עם מנגו שהיתה טעימה מאד. (לא לדאוג, המלווים שלי לא שתו )

עדיין רעבים נכנסנו לB12.

זכרתי את הביקורת שהופיעה פה, שהמנות קטנות למחירן, אני לא התרשמתי כך, בעיני המנה היתה מכובדת.

המקום לא ממש מפתה, כמה שולחנות, בצל חלקי, וביום חם כמו היום, ללא מזגן או קולר.

הזמנו 2 מנות לכולנו: המבורגר(45שח) ונתח קצבים(65שח). המנות מגיעות במין ג'בטה, עם רוטב מיונז וחסה.

בנוסף בקשנו קנקן מים.

המים הגיעו לא קרים עם כוסות חד"פ. מפתיע ביום חם שכזה.

אחרי המתנה ממושכת, הגיע נתח הקצבים. המנה היתה מכובדת, הבשר משובח, ורוטב המיונז, ממש לא לטעמי (אותו רוטב הגיע בשתי המנות), אני אוהבת להרגיש את טעם הבשר ולא למסך אותו עם מיונז.

בקשתי מהמלצר כמה דברים שלדעתי היו צריכים להגיע לבד, בהתחשב בזה שהינו 4 אנשים עם 2 מנות לחלוקה, ואכלנו מנות שמנוניות ללא סכום. ביקשתי: צלחות, סכין, עוד מים, ומפיות.

לא קיבלתי שום דבר מהרשימה פרט לעוד קנקן מים חם.

זמן ממושך נוסף אחרי כן שאלנו "מה עם ההמבורגר", ונענינו ש"המבורגר לוקח זמן".

כל אותו הזמן שאריות המנה שנאכלה נשארו על השולחן, והוו ארוחה נפלאה לעשרות זבובים.

"הם לא מנקים את השולחנות אחרי הארוחה" הזדעזע הילד שלא שלי, מנצל את זמן ההמתנה הארוך לתצפית על שולחנות אחרים במסעדה.

סוף סוף הגיע ההמבורגר, גם הוא עם אותו לחם, אותו בשר משובח, ואותו רוטב מיותר.

מפיות לקחתי מהשולחן הסמוך.

עכשיו ממש אתגרתי את המלצר, "תזמין בבקשה נתח קצבים נוסף לקחת" (אחרי הכל יש לי גם בעל רעב שנשאר לנקות את הבית), "בלי המיונז בבקשה" (אישי יגווע ברעב ולא יגע במיונז), תכניס אותו לחשבון, ותביא לי חשבון בינתיים.

החשבון התמהמה אך הגיע, ואחריו מנה נטספת של נתח קצבים. חשדנית כפי שהייתי בשלב הזה, פתחתי את הכריך כדי לגלות שהוא הגיע עם מיונז.

לא היתה לי ברירה אלא לחכות שיכינו מנה נוספת.

בינתיים הבאתי למלצר את הקופסא עם החשבון שיחייב, מסתבר שהוא כבר חייב אותי (פספסתי את זה איכשהו) וכשהבאתי לו את הכרטיס שוב, חייב  אותי שוב רק על הכריך הנוסף. "אבל כבר חייבת אותי על 3 מנות" אמרתי לו באופן מחושב כלכלית שלא אופייני לי. הלך, בדק, זיכה.

הזמן הלך ונמשך, הילדים כבר הלכו לאוטו בשביל קצת מזגן.

כשאמרתי למלצר שאנחנו מחכים יותר מדי זמן, ושהוא שכח להביא לנו כל מיני דברים ולא פינה את השאריות הוא אמר באדישות "יש לחץ". אני הייתי מצפה שיצפו לחץ כשיש פסטיבל. 

הכריך הנוסף הגיע, נמלטתי בלי להשאיר טיפ, מה שלא קורה לי אף פעם.

B12, בעיני, חולה בתסמונת יומנגוס, אוכל טוב וכל השאר חובבני. להפתעת רבים בפורום הזה, זה לא מזיז לעשרות צעירים שצובאים על דלתות יומנגוס מדי ערב.

בשבילי החוויה במסעדה היא הרבה יותר מאיכות האוכל.

אסכם את החוויה בשתי מילים: never again.