שוב הזדמן לי להגיע לבירת הנגב בשעה מוקדמת.
לחברה טובה היה שובר לארוחת בוקר, והיא התעקשה שאכלה ארוחה מצוינת בקפה קפה במרכז וואן.
הסתייגתי קצת אבל קיוויותי שאולי יפתיעו...
הגענו והזמנו ארוחת בוקר זוגית. המקום היה מאוכלס במספר שולחנות בודדים ודי אפלולי... לא הכי מזמין.
הלחמים הגיעו ואיתם המטבלים ואז הסלטים והחביתות.
בין המטבלים היו כמה סוגי גבינה (שביניהן גם קוטג׳ - שבעיני זו בדיחה להגיש כחלק מארוחת בוקר במסעדה), טונה, מעין סלט חצילים ואולי גם ריבה למרות שאני כבר לא זוכרת לגמרי.
התחלנו לאכול ואז חברתי טעמה ממטבל החצילים ופסקה מיד שהוא מקולקל. היא אמרה שהיה לו טעם של משהו שעמד המון זמן בחוץ וכבר התחיל בתהליך של תסיסה. לא התווכחתי וגם לא טעמתי, סומכת עליה לחלוטין בקטע הזה.
קראנו למלצרית והזהרנו שהמטבל מקולקל. תשובתה הייתה שלא יכול להיות כי הם הגישו אותו כבר מספר פעמים ואף אחד לא התלונן.
איך אפשר להגיב לטענה כזו...?
הציעו לנו לבחור מטבל אחר. ביקשנו אבוקדו. המטבל הגיע, גם הוא עם טעם חמוץ ולא אופייני, ודי בלתי אכיל.
בשלב הזה החלטנו לוותר. יש לציין שלא אכלנו כלום מלבד טעימה של המטבלים.
ביקשנו חשבון, שילמנו באמצעות השובר (לאור חוסר ההתייחסות הכללי לחוויה שלנו לא מצאנו לנכון להשאיר טיפ) ויצאנו.
בשום שלב זה לא נראה כאילו זה עניין מישהו ששילמנו על ארוחה שבכלל לא אכלנו. מיותר לציין שלא נחזור.