ביקרתי שם לא מזמן במסגרת המדור הירושלמי שלי "אוכלים צהריים". המסעדה יפהפיה, האוכל מבוצע היטב, שירות טוב, פתוח בשבת, לא כשר. בגדול - תוספת חשובה וראויה להיצע המצומצם מאוד של מסעדות סופ"ש ראויות בירושלים והסביבה.
הבעיה היחידה שלי עם המקום היא עם אופן הצגתו ועם הניתוק המוחלט שמתקיים בינו לבין הסביבה שלו. במקום שנקרא "מומה" ושמתגאה בתפריטו בייחוס המשפחתי של בעליו (המסעדה היא של איתמר חובב, אחיו של גיל, בנו של משה חובב ונכדם של איתמר בן אב"י ומומה אבושדיד, על שמה נקראת המסעדה) אני מצפה לראות את הייחוס הזה גם בתפריט. מוזר לי לשבת ולקרוא על מומה שהייתה הבשלנית של המשפחה ואז לקבל תפריט בלי שום זכר מינימלי למנות ספניוליות או ירושלמיות שמקורן במטבח שלה. כנ"ל לגבי החיבור האזורי - ציפיתי למצוא בתפריט קצת יותר מנות מ"כאן" וקצת פחות מנות משוכפלות מעשרות ומאות מקומות דומים בארץ ובעולם. היה לי קצת מוזר לשבת שם על המרפסת היפה, מול הנוף, ולקבל אוכל חף מכל קשר לטרואר.
יכול להיות שאני נודניק, אבל לי זה מאוד מפריע.
ועדיין - כפי שאמרתי בהתחלה - מקום טוב וראוי, שעושה אוכל טעים ושהוא תוספת חשובה לאזור.