הגעתי לחדר האוכל עם המשפחה אחרי מופע בלט בבית האופרה גם בגלל הקרבה וגם כי שמעתי דברים טובים על המקום.

בקצרה, הארוחה בעיניי הייתה לא מרשימה במיוחד. אוכל די סטנדרטי במחיר לא זול.

היינו די רעבים והחלטנו להזמין ולחלוק כמה מנות לכולנו:

ראשונות:

לחם הבית -  היה נחמד, הוגש עם חמאה, איולי (קצת מוזר, מי מגיש לחם עם איולי?) ומטבל זיתים.

כרובית מטוגנת – אין הרבה מה להגיד על הכרובית, כרובית מטוגנת עם טחינה, קצת התבאסתי שהמנה הייתה קרה, אני אוהבת שהכרובית מוגשת חמה, אבל טעים סה"כ.

סלק צלוי – טעים, סלק צלוי עם זרזיפי דבש וגבינת פטה קשה, הייתי מוסיפה עוד קצת גבינת פטה, היחסים בכמויות היו קצת מוזרים.

עיקריות:

סלמון צלוי – מנה מעולה, הסלמון היה מצוין,הוגש על מחית אפונה עדינה ומעליו נערמו ירקות ירוקים חלוטים קלות: ברוקולי, זוקיני ושעועית (אולי). בהחלט מנה מומלצת.  

שיפוד אנטרקוט – השיפוד היה טעים, בשר איכותי שהוכן בדיוק במידת מדיום כמו שביקשנו. מה שהוריד מהמנה היה הצ'יפס המוזר שהוגש איתה: ערמה ענקית של מקלונים דקיקים וחסרי טעם שהחביאו את השיפוד וברגע שהתקררו (מה שקרה מאוד מהר בגלל דקיקותם) כבר לא היו ניתנים לאכילה.

סינייה מוסר מהספיישלים היומיים – פילה דג שנאפה בטחינה והוגש עם ערימה של סלט עלים מעליו. לדעתי, פשוט מנה לא טעימה, הטחינה לא התחברה לדג והיה הרבה יותר מידי סלט, ממש היה צריך לחפור שם בשביל למצוא את הדג. בכלל, כל נושא הערימות שמחביאות את האוכל די חזר על עצמו בארוחה.  

עדיין היינו קצת רעבים והחלטנו להזמין שני קינוחים, טארט שזיפים וקראמבל נקטרינות, שניהם היו סתמיים לחלוטין והוגשו עם כדור גלידת וניל. המצחיק (או אולי העצוב) היה טארט השזיפים שהיה קר, לא ברור לי השילוב של טארט קר עם גלידה קרה.   

סה"כ: עם שתי כוסות תה ושתי כוסות הפוך 482 ש"ח (לארבעה אנשים). מחיר לא נורא אבל אכלתי כבר אוכל טעים ומיוחד הרבה יותר במחיר כזה. אולי זה בגלל השעה המאוחרת בה היינו אבל גם השירות וגם האוכל היו עייפים ולא מזמינים במיוחד, הסיכוי שאחזור למקום קלוש.