לא זכור לי מתי הייתה הפעם האחרונה בה ישבתי באורנה ואלה. זה היה מאוד מאוד מאוד מזמן. בטח שלא ב- 10 שנים האחרונות ואולי כבר יותר.

ספר הבישול הנושא את שם המקום הוא מהחביבים עליי ומנות רבות מהספר הוכנו בהצלחה מרובה במטבח הבייתי.

נפגשתי עם חברה לחגוג לי טרום-יומולדת וטרום-לידה .

תקציר המנהלים: היה טעים וטיפה... נפיץ. 

 

אין עסקיות. לקחנו את לראשונות את סלט תערובת החסות עם הבלסמי הגבינה והפקאן וסלט מהמיוחדים של אטריות אורז עם קלמרי חלוט.

סלט החסות הוא מנה שאני מכינה בבית ללא הפסקה. את הגרסא במסעדה פחות אהבתי. היא שונה מהמתכון בספר ומצאתי אותה תפלה יותר ומשעממת.

סלט האטריות האורז בושש מלהגיע ופעמיים הגיעו להתנצל. עם הופעתו ציין המלצר שהמנה תהיה עליהם.

הסלט היה לדעתי מאוד מאוד טעים. הטעמים החריפים לא השתלטו והיו מתונים. החברה לא אהבה את הקלמרי החלוט ואני זללתי גם אותו בשמחה.

בין לבין, הגיעה השתיה. כאשר הניח המלצר את הבקבוק על השולחן החליקו והתנפצו לכל עבר ששת כוסות הזכוכית שהיו מיועדות לשולחן ליד...  קצת טיאטוא והכל חזר לשגרה. בינתיים.

 

לעיקריות לקחתי את מנת העוף בקארי. ממול לקחה שותפתי את מנת הטורטליני עם מילוי דלורית בקרם מרווה. המנות היו שתיהן מאוד טעימות, אין הרבה שאוכל להרחיב עלין.

לקראת סיום הארוחה, פעוטה עיקשת ומרדנית בשולחן הצמוד השליכה על הרצפה כוס זכוכית, כך שנראה לי שבאותו הביקור חוסל מלאי נכבד מהכוסות במסעדה.

עם הטיאטוא הנוסף העיף המלצר שבר ענק של זכוכית לתוך כף הרגל שלי.....  לשמחתי קצת חיטוי ופלסטר וסגרנו את הסיפור . קורה.

 

לאור הפיאסקו המסעדה חייבה אותנו רק על העיקריות והשתיה.

שורה תחתונה - היה מאוד טעים, ונעים. תאונות קורות. שמחתי שלא נגמר גרוע יותר... בחודש תשיעי מוכנה להיכנס לבית החולים מסיבה אחת בלבד 

מאחר ולא חוייבנו על הראשונות - לא ציינתי את מחיר הארוחה.

לא יודעת אם נחזור בקרוב אבל אם כן אשמח שוב לנסות את המנות הקלאסיות המצויינות שלהם.