דקות מספר אחרי הזמנת המקום באריא, עלתה בי ההבנה שהיא ממוקמת בלב אזור החפירות החדש בתל אביב. לשמחתי, כנראה שההבנה הזו עלתה בראשם של עוד לא מעט אנשים, כך שגם מצאנו חניה ממש ליד המסעדה וגם הדרך הייתה ריקה למדי, ריקה יותר מאשר בכל יום אחר לפני החפירות.
זו הפעם השלישית שלנו באריא בשנתיים האחרונות, ובכולם שרתה אותנו בחביבות וביעילות אותה המלצרית. אני זוקף את זה לזכות המסעדה, בעולם שבו מרבית המקומות סובלים מהשילוב הקטלני של חוסר הכשרה מסודרת למלצרים ותחלופה גבוהה, נעים לראות מקום שמצליח לשמר את מלצריו.
התפריט מכיל מגוון רחב של ראשונות ומספר מצומצם של עיקריות כך שלאחר דיון קצר הגענו למסקנה שנפצח בארוחת ראשונות שכללה אספרגוסים בגבינות (שמנמנים ומענגים), מעין סלט קיסר עם טונה ופרמז'ן, סשימי טונה אדומה, לזנייה מפורקת של שרימפס וביסק סרטנים (ה-מנה של הארוחה, דף גדול ומדויק של לזניה, קוביות קטנות של עגבניות ושרימפס והכל שוחה בביסק סרטנים שמנתי. בביס הראשון שלה עלה בי טעמו הנשכח של רביולו החלמון באורקה ז"ל ובאמת שזו אחת מהמחמאות הכי גדולות שאני יכול לתת למנה) ושקדי עגל על קרם ערמונים. שמח לציין שמנעד המנות נע בין טוב מאוד (כולן) למצוין (הלזניה אהובתי).
עוד שני קינוחים מוצלחים (אחד עם קרם קרמל, גלידה וקרמל מלוח ופנה קוטה על חשבון הבית) ואספרסו חתמו ארוחה משובחת בהחלט. אין ספק שעוד נשוב (מיד לאחר ארוחת ראשונות בפיצרוי). סה"כ 440 ש"ח. תמורה ראויה בהחלט לכסף (המינוס היחיד - 41 ש"ח על קמפרי סודה, ראבאק זה משקה בסיסי, תהיו על הכיפאק 
)
)