אני לא יודע מה אתכם, אבל כבר כמה שבועות טובים שאני מקפיד להיות כמה שפחות בחוץ. אני קורא לתופעה הזו "קיץ בתל אביב", ונדמה לי שכל מלה נוספת מיותרת בעניין הזה. בכל מקרה, הבוקר יצא לי ולזוגתי לצאת לסידורים מוקדם בבוקר, והתברר שדווקא די נעים. אז ניצלנו את הרוח ואת הצל והלכנו לאורך רחוב אבן גבירול היישר ל"ג'ראלד" - פטיסרי שתכננו לבקר בו כבר כמה פעמים בעבר אבל לא הסתדר.  

 

בעלי המקום, בני משפחה, מגדירים אותו כ"פטיסרי ובולנז'רי השווייצרי" הראשון בארץ; טייטל יוצא דופן וגם העוגות והמאפים נראו יוצאי דופן, לפחות מההתרשמות הראשונה שלנו שכללה מבטים לעבר הוויטרינה. אבל, שנינו הגענו רעבים ולכן התמקדנו בארוחות הבוקר (כמובן שהזמנו קינוח בסוף, הפירוט בהמשך). בת זוגי הזמינה כריך גבינת בושה עם דבש, שקדים קלויים ועלי רוקט (כנראה). הוא היה טעים מאוד, וגם אם במבט ראשון גודלו קצת מאכזב, התברר שהוא משביע. הלחמנייה עצמה היתה טרייה, קריספית ונהדרת ממש. אל הכריך התלווה סלט קטן ונחמד.

 

אני הזמנתי ארוחת בוקר שכללה ביצי עין על לחם דגנים עם טחינה, דלורית קלויה, בצל סגול וכוסברה שהיו קצוצים להפליא. מסביב היה סלט עלים ועגבניות שרי שגם היה טוב. גם המנה הזו, שהוגשה בצורה מוקפדת ומרשימה היתה טעימה ומתובלת במקומות הנכונים. עם הארוחה קיבלתי שתייה קרה וחמה (קפה הפוך חזק וטוב) לבחירה.

 

כשאכלתי את הארוחה הזו התחוור לי שייתכן ואתקשה להסביר במה היא מתבדלת מארוחות בוקר בבתי קפה אחרים. התשובה - בלי להסתבך - הטריות, הטעם, התיבול והסטייל עשו את ההבדל. ככה זה. לקינוח הזמנו מאפה שוקולד קטן, טעים ולא מתוק מדי. אם אתם אוהבים קינוחים לא תתקשו למצוא משהו.

  

המלצרית החייכנית היתה נעימה, אבל לקח קצת זמן עד שהמנות הוגשו. המקום עצמו מעוצב בטעם. הוא משדר משהו אחר מ-8,000 בתי הקפה והמסעדות של אבן גבירול, אבל מבלי להיסחף לניסיונות לעשות רושם. המחירים בג'ראלד לא זולים, אבל גם לא מופרכים: החשבון שלנו (שכלל עוד מיץ תפוזים סחוט) הסתכם ב-122 שקלים. שווה את המחיר? בהחלט כן.