כבר המון זמן שלא רשמתי כאן סקירה\ביקורת... אני מניח שחלקכם קורא אותי "אצלי בבית" אך הפעם חשבתי שלרשום את הסקירה הקטנה שלי על גטסבי כאן.

אולי מפני שאם אני לא טועה, שאבנו את הצורך ללכת ולהתנסות בעצמנו מסקירה אחרת שקראנו כאן... 

 

אנו כבר מזה זמן רב מתכננים להגיע לירושלים אפילו ל 24 שעות, לילה במלון, סיבוב בשוק, ארוחת צהריים ובילוי לילי משולב בטיול רגלי מקסים באוויר הצלול ובמקרה שלנו גם באחד הערבים המדהימים מבחינת טמפרטורה שידענו הקיץ (20 מעלות מ 8 בערב לערך... ) אז את הטיול כולו לא אשכיב כאן ברשותכם, היריעה קצרה מלהכיל את מה שאכלתי, אך מי שמבקר אצלי בבלוג, בוודאי ימצא בקרוב תמונות וכמה מילים בעניין... 

 

כבר ימים ספורים לפני ההגעה לירושלים... חשבנו לאן נצא בערב, היות וידענו שנאכל לא מעט מהגעתנו בבוקר ועד אחהצ (לפחות) חשבנו שאולי אחד הברים המדוברים של העיר יצליח סוף סוף להדחף לרשימה שלנו ולא מטרה אחרת קולינרית גרידא. קצת קריאה ברשת, SMS לחברי הטוב אילן רוזינר שידוע באהבתו לשתייה טובה והפור נפל על הגטסבי החבוי ברחוב הילל. האופציה השנייה כמובן הייתה ה"גלן" שהוא בר על טהרת הוויסקי, אך בהעדר תפריט אוכל (בכל זאת רצינו לאכול משהו ולא רק לשתות) הגטסבי זכה.

הזמנו מקום ל 21:00 כמה ימים לפני כן על הבר, ואכן לשם כיוונו. קצת בירבורים סביב הרחוב כדי למצוא את דלת הקסמים ללא שום שלט או כיוון ונכנסו כמה דק' אחרי תשע. מארחת חיננית וחייכנית ישבה מאחורי שולחן בספרייה קטנה וחשוכה ואחרי בדיקה קצרה ברשימות ההזמנה שלה, פתחה את דלת הסתרים והגטסבי נגלה בפנינו.

מקום קטן, על טהרת בר עם עיצוב קלאסי של 1930, בדים כיסו את הקירות, מראות מעוטרות מסגרות מתכת, תאורה מעוממת ומוסיקה מדליקה בווליום די גבוה. 

הובלנו אל הבר המקסים והתיישבנו על זוג שרפרפים גבוהים. מסביב לבר, ישנם כמה וכמה שולחנות ל זוגות ורביעיות. שנכנסו היה יחסית ריק... אך בהמשך הערב, הגטסבי התמלא עד כמעט אפס מקום, שזה הפתיע אותנו לטובה, בעיקר שחושבים על כך שהיה יום ראשון בערב ולא אחד מימי סוף השבוע. 

 

תפריט קצר על קרטון חום סיפר על 6-8 מנות סה"כ במגוון מחירים נוחים לגמרי! וספרון שחור עם כרטיסים מעוצבים לכל קוקטייל הונח לפנינו גם כן. בספרון יש את הקוקטלים המומלצים ע"י צוות הגטסבי אך למעשה הם יכולים או מוכנים\אם יודעים (ואם יש בנמצא את חומרי הגלם) לבצע עבורכם כל משקה שתרצו. 

הזמנו זוג קוקטלים מהספרון לפתיחה - 

* אולד פאשן על בסיס לאפרוייג 10

* ומנהטן לחצי השני שלי.. 

את הקוקטלים רקחה ברמנית\מלצרית מלתמדת שהייתה לבושה בשמלה שחורה ומאופרת בקפידה, אך למרות המראה המהוקצע, זמן הכנת הקוקטלים ארכה די הרבה זמן. לא נותר לנו אלא להמתין ולהביט במתרחש, שמאחוריה ברמן מנוסה עוזר מסביר ומדריך אותה בכל צעד ושעל. 

{במאמר מוסגר הייתי קצת אמביוולנטי לגבי הקונספט שאני משלם מעל 100 שח לזוג הקוקטלים הללו והם מיוצרים ע"י מתלמדת שניכר שלא הכינה אותם מעולם, לפחות ב LIVE במקום...)

בסופו של דבר לאחר המתנה די ארוכה שאנו שבויים של המתלמדת והמורה, הקוקטלים הונחו לפנינו בטכס רב. 

לשמחתנו הם נעשו באהבה ובכיף וכך גם הרגישו ונטעמו. המידות מאד מאד מדויקות כך שאין פה לארג'יות מצד הבר (ד"א היה לי מאד מוזר שלא "הוזמנו" בשום שלב באותו הערב לצ'יסר או כל דבר אחר, אפילו לטעימה כזו או אחרת בשלבי התלבטות מאוחרות יותר, אך זה לא דיל ברייקר מבחינתנו כמובן, סתם הרמת גבה אגבית).

 

יחד עם זוג הקוקטלים הפותחים של הערב, הזמנו גם את

*צלחת פירות הים של המקום (96 שח) שהכילה קלמרי מטוגנים, שרימפסים מקולפים (עם הזנב בלבד), מולים טריים שבושלו ושני חצאי סרטן. הצלחת יצאה יחד עם כלי פיצוח ואחרים, מפיות וסכום. המנה הייתה נדיבה ביותר, בעיקר בשל המחיר הנמוך יחסית (לשאר המקומות שמגישות צלחות "דומות") ופירות הים למרות שהיו מהצד הקפוא של האוקינוס, הותקנו נהדר ובמידה - כך שנשארו פריכים וטעימים. יחד עם המנה קיבלנו קערית נירוסטה קטנה עם רוטב של חמאה ושום שטבלנו בו מידי פעם. 

הארה אחת בנוגע למנה - זו הייתה הפעם הראשונה שלי בארץ שהוגש לי סרטן שאכן היה בו בשר לאכילה ולא דרש ממני לדמיין את טעמו, מפיסות מיקרוסקופיות שבעמל רב משתדלים להפריד. אז שאפו שהצליחו להשיג גם כאלה. 

 

אחרי שעה שאנו נהנים מהאווירה המקסימה ומשיחה כיפית ביננו, סרנו אל חדר העישון מאחור "לנשום קצת אוויר של סיגר משובח"... בעת ההפסקה אחד הברמנים הראשיים הצטרף אל החדרון האחורי ושיחה על המשך הערב קלחה ביננו וגם הצעות ודו שיח ער בינו וביני- חובבי סינגל מאלט - שהכריע שאזמין כוסית של טאליסקר סטורם שהיה מרומם נפש ומדהים!

החצי השני שלי הזמינה מנהטן נוסף (כדי לא לערבב אמרה ) וגם צלחת של

* קרפצ'יו עם קוביות תפוח סמית' ולחם קלוי - שלא נשתה על בטן ריקה. 

גם המנה הזו הותקנה באופן מצויין, פרוסות הפילה היו בעובי הנכון ונחלטו בלימון ובשמן זית בעדינות מעולה. קוביות התפוח הירוק הביאו חמיצות וקראנצ'יות למנה וחשבנו שזו תוספת מרעננת ועדיפה על תועפות "הפרמזן" הבנאלי שבדרך כלל מפוזר על מנות דומות ברחבי הארץ. 

 

באישון לייל בשנת 1934, יצאנו מהבר וחזרנו אל שנת 2015 מייד שנסגרה מאחורינו דלת הסתרים בספרייה קטנה, מאחורי דלת הברזל השחורה ברחוב הילל 18 בירושלים. מאושרים, שמחים וטובי לב יצאנו שוב לטיול רגלי קצר באוויר הפריך של ירושלים ומונית הובילה אותנו לבסוף אל חדר המלון המפנק. 

 

גטסבי - אולי אחת היציאות הטובות שבילינו בהן בשנה האחרונה, אני ממליץ בפה מלא וביד על הלב. אנחנו ללא ספק נחזור לשם.