בכניסה לשוק (זו שבצומת שיינקין) ישבנו ב- the bun לטעום מה- (כמה מפתיע) באן שלהם. לקחנו את הבאן ה"מפורק" של צלעות בקר בבישול ארוך (הבשר מפורק לחוטים) ברוטב מיסו-ברביקיו ומלפפונים חמוצים. הלחמנייה והבשר רכים ועשויים היטב, היה אפשר עם קצת פחות רוטב. עוד רצינו לנסות את הראמן עליו שמענו המלצות אבל היינו אחרי ארוחת הצהריים.
קפצנו לרגע למאפיית אדון שיפון על רחוב אלנבי, משם קנינו את השיפון 100% שהוא לחם למתקדמים- חמוץ, לח, דחוס ועמוק. מומלץ מאוד למרות המחיר הלא זול (25 ש"ח).
בתוך רחובות השוק עצמם התחלנו ב בורקס הטורקי אורגינל , שם פסחנו על הבורקס (שהיה נראה טעים מאוד) ולקחנו קינוח: אשורה, שזה פודינג של חיטה מבושלת עם אגוזים ופירות מיובשים, מתובל בגרידת לימון וקינמון. חובה.
היינו כבר די מלאים מהאכילות הרבות ועברנו על פני דוכנים וחנויות רבות שהבטחנו לעצמנו לחזור אליהם במהרה (הארפס הוונצואליני, השומר 1 שמגיש דברים במיני חלות, משם הריחות היו מדהימים, הבסטה- בר יין עם תפריט אוכל מבטיח וה- M25, המסעדה של ה- Meat Market). כשעברנו מול דוכן הבוריק בפעם השנייה כבר לא יכולנו להתאפק ואכלנו בוריק במילוי פירה תפוחי אדמה וביצה. המוכר הפציר בנו רבות שניקח את הבוריק בתוך פיתה, חשבנו לעצמנו שזה טירוף מוחלט לאכול פיתה ממולאת בבצק מטוגן שממולא בתפוח אדמה (בעיקר במצב המלאות שהיינו בו) אך בדיעבד היינו צריכים להקשיב לו, גם בשל קלות האכילה אך בעיקר דמיינו איך זה ישדרג את המנה לקבל בביס אחד גם רכות של פיתה, קריספיות של בוריק, קרמיות של תפו"א ונימוחות של ביצה.