למה לא להזכיר שוב את פסטה מיה (רח' וילסון) הנהדרת? בפעם המי יודע כמה שלי שם, עוד פעם ועוד פעם, ואף פעם אין נפילות.

חבל רק שהמסעדה צפופה, אין שום תחושה של פרטיות והאקוסטיקה איומה- כל רחש בשולחן סמוך נשמע היטב, אבל יחד עם זאת- האוכל מפצה על כל זה.

 

כבר כתבתי בעבר על המסעדה ולכן אקצר הפעם

 

הזמנו :

סלט פנצנלה- סלט טרי וטעים, כל המרכיבים טריים והלחם פריך

 

פיצה מרגריטה- רוטב עגבניות ומוצרלה - איזו פיצה...איזו פיצה. הבצק מושלם, דק, פריך ומלא טעם, והטופינג משגע. הרוטב, הגבינה, הכל היה כל כך טעים ביחד ויחד עם זאת קליל ולא מכביד. חד משמעית- זו הפיצה הכי טובה שאכלתי בארץ.

 

רביולי בטטה ברוטב עגבניות- המנה המיתולוגית של אשתי. הבצק היה נהדר, המילוי עשיר ולא מתוק מדי ויחד עם הרוטב זו היתה יופי של מנה.

 

לזניה בשר עם רוטב עגבניות ומוצרלה- לזניה טובה מאוד, גבוהה, יציבה, היא לא מתפרקת בניגוד ללזניות אחרות, הבצק היה נפלא, יחד עם זאת הגבינה והבשר הלכו קצת לאיבוד ולא כל כך הורגשו. זו לא הלזניה של דה פפה, אבל עדיין, זו היתה מנה טובה בעיקר בזכות הבצק הנפלא והרוטב הטעים.

 

שורה תחתונה- פסטה מיה היא שם נרדף לאוכל נהדר, ואי של יציבות. אחת האיטלקיות הטובות בתל אביב אם לא הטובה שבהן.