ביקור שני בשבת, והפעם בהרכב משפחתי מורחב - כלומר: יותר מנות, יותר דעות ויותר קוצר רוח. כתוצאה מכך פירוט הארוחה מרסיסי זיכרון. המסעדה נמצאת במעבר לתפריט חדש ולכן התפריטים מודפסים כרגע על נייר A4 מקומט. נקווה שהם יחליטו על כיוון מסויים וברור יותר בעתיד הקרוב. השירות קצת חלש ולא מקצועי, אבל זה הרי הסטנדרט. כמו כן, חוששני שלא עשינו להם חיים קלים. ישבנו בחוץ באוויר הנעים להפליא.

בניגוד לביקור הראשון, הפעם המנות הראשונות היו קצת חלשות והעיקריות יחסית בסדר. את הראשונות הצילו במקצת מטבלים ורטבים שונים שהגיעו איתם. 

ראשונות:

ארנצ'יני - קצת תפל. נזקק נועשות למטבל על בסיס מיונז שהגיע איתו.

ארטישוק על טחיגורט - רך וטעים.

טבעות קלמארי מטוגנות - לא טעמתי, אבל חובבת הקלמארי בת ה-11 חיסלה וביקשה עוד כמנה עיקרית.

סשימי מוסר על ארטישוק קלוי - חיבור לא מוצלח שניצל רק בגלל רוטב על בסיס מיונז שהוגש משום מה בנפרד ולא כחלק מן המנה.

קרפצ'יו סינטה עם ביצי שלו ופלפלים אדומים - הבשר עצמו נחמד מאוד, אבל לא הבנתי מה עושים שם הפלפלים.

שקדי עגל עם לימון כבוש ופלפל - בעצם מנה ראשונה שלקחתי כעיקרית. השקדים היו רכים מאוד, אבל חסרה להם פריכות חיצונית. בסה"כ מנה טעימה.

 

עיקריות:

סטייק אנטריקוט 300 גר' - היה פחות גרוע ממה שחשבתי שיהיה (ראו ערך ביקורתי האחרונה על מחניודה).

פסטה עם רוטב פטריות - הקלישאה הידועה של מסעדות ארצנו היתה כאן מוצלחת למדי.

דג מוסר שלם על הגריל - סועדת ביקורתית הזמינה ואהבה את התוצאה חסרת התחכום, אבל המדוייקת.

שיפוד אנטריקוט - הלך לצעיר הילדים, אשר סיים אותו.

 

אחרונות:

מלבי עם דבש והל - נהנינו בפעם הקודמת ונהנינו גם הפעם.

קרם ברולה - מוצלח.

גלידה עם בראוניז - לא ממש לטעמי, אבל הילדים חיסלו.

שתינו ויינשטפן מן החבית, שהיתה טריה, אבל הוגשה בכוסות עם רגל (כן, כן, אני נודניק שאוהב לקבל את הבירה שלו בכוס נכונה ועל תחתית מתאימה)

זהו, פחות מנה יותר מנה. המחיר לארבעה מבוגרים ושלושה ילדים היה 887 ש"ח לפני טיפ.