התחלתי בפגישה עם חברה בקוקבוק קפה של אביבית פריאל מאוזריה.
שכחתי לקחת את החשבון, ואין תפריט ברשת, אז הפירוט יהיה ללא מחירים:
שתינו שתינו ברד של קמפרי עם תפוזים - שיחוק רציני של קיץ, שהיה מרענן למרות ה-Brain freeze.
אני הזמנתי פיתה עם שרימפס - פיתה מלאה בנדיבות בשרימפס, סלט ירקות עם אנשובי, טחינה ותיבול חרפרף עדין מאד (כזה שיכולתי לאכול). מי צריך אייל שני כשיש אביבית פריאל? המנה היתה טעימה, השרימפס עשויים בדיוק במידה הנכונה, והחרפרפות הוסיפה למנה עוקץ נעים.
החברה אכלה בוריק עם תרד ופטה ונהנתה מאד.
עם צ'ייסר של קמפרי לחברה שילמנו 172 ש"ח.
בערב פגשתי את הבחור בסרווסריה. אחד המקומות הכי שמחים שאכלתי בהם בתל-אביב. מקום שמחלקים בו צ'ייסרים לכולם (!) כל הזמן, בנדיבות ובאדיבות.
חלקנו בינינו את כל המנות, ומהר מאד נוכחנו לדעת שהזמנו יותר מדי אוכל. מזל שאנחנו לא פולנים ואמא שלו לא היתה בסביבה, אז "לא גמרנו מהצלחת" :
- מהספיישלים ברוסקטה עם מורסיה וביצת שלו (38) - שתי פרוסות באגט קלויות ועליהן פרוסה עבה של מורסיה ועליה ביצת שלו. תענוג. אני אוהבת נקניקי דם. המורסיה היתה חמצמצה ועסיסית, החלמון הקטנטן איזן את החמצמצות והוסיף מתיקות כלשהי, וטיפת מלח גס השלימה את מנעד הטעמים. שני ביסים ונגמר, וחבל שכך.
- בונאלוס דה קסו (38) - לביבות גבינה ספרדיות שמוגשות בצורת כדורים קטנים מטוגנים. הבחור לא אהב את הכדורים הללו, שהיו מרירים מעט. לא סיימנו את הצלחת (38).
- ביקיני פטריות כמהין ואמנטל (36) - טוסט ספרדי. מנה שהזמנו בהמלצת המלצרית וחבל. טעמנו מהטוסט לקראת סוף הארוחה כשכבר היה קר, ולא אהבנו אותו. היה בטעם משהו שטוח, הכמהין לא הורגשו, ואמרנו שהיינו צריכים לוותר על המנה מראש.
- סטייק אנד אג (44) – שני נתחי שייטל דקים צרובים על הגריל, על אחד מהם ביצת עין , ובצד פלפל פדרון קלוי (ולא חריף). כמה פשוט, ככה עשוי בדיוק נכון, הבשר האיכותי והביצה עשויים בדיוק במידה הנכונה, והפלפל הוסיף מימד נוסף לכל נגיסה.
- שיפודי אונגלה עם עגבניה ופלפל פדרון (56) – שני שיפודי אונגלה שמוכיחים שוב, שחומר גלם טוב לא צריך הרבה טיפול. צלייה נכונה, תיבול פשוט, עגבניה עסיסית ופלפל קלוי, ואנחנו מאושרים עד לב השמיים.
- חמון איבריקו 5 בלוטים פאטה נגרה (ע"ח הבית) – קיבלנו טעימה ממנה שהוגשה בבראנץ' השיכורים של הסרווסריה. פרוסות דקיקות של חמון משובח שבמשובחים מוגשות עם שקדים קלויים. עצמנו עיניים, טעמנו את המתיקות והמליחות, הרכות של החמון והקרנץ' של השקדים, ודמיינו שאנחנו בברצלונה.
- קיבלנו גם טעימה מהטרין שהוכן לבראנץ' - טרין כבד אווז ורגל חזיר. הוגש עם לחם, אבל אני העדפתי לאכול אותו עם מזלג. באמצע היו גם בצלצלי פנינה חמצמצים שאיזנו קצת את הטרין עתיר השומן והטעם. השילוב בין כבד האווז לבשר החזיר היה מצויין לטעמי, ומצא חן בעיני שכל נגיסה הכילה מגוון של טעמים ומרקמים.
- לקינוח: נתח ברי מטוגנת ועליו פירות יער (36) – חשבתי שאוהב את המנה הזאת, שראיתי צילום שלה בפייסבוק, אבל איכשהו בסופו של דבר לא התחברתי אליה. לא ממש חשתי בטעם של הברי, שכנראה אבד בטיגון.
- הבחור הזמין את הפרוסה האחרונה של עוגת גבינה סטייל ניו יורק צ'יז קייק (32), והתמוגג. גרידת תפוז הכניסה מימד נוסף ועוקצני לעוגת גבינה קלאסית.
עם כוס סוביניון אלטוזאנו (26) וחצי ליטר בנקטינר (27), החשבון הגיע ל- 351 ₪ שלטעמנו היו כדאיים.
הוא נהג הביתה, כי אני שתיתי קצת יותר מדי צ'ייסרים של גורדון ג'ין. קבעתי כבר תור לקרדיולוג.
בשישי היינו ילדים טובים ואכלנו בבית: נתחים דקים של אנטריקוט במחבת עם סלט ירקות טרי (ששווה את משקלו בזהב).
בשבת לא וויתרנו על המסורת של חומוס בקלנסווה.
ממחר דיאטה.