נתחיל בזה שאני יושבת עכשיו מול המחשב עם צלחת פירה וקציצות שנשארו מארוחת הצהריים של אתמול. והסיבה שאני יושבת עם שאריות מחוממות זה כי אני גוועת ברעב, למרות ששילמתי 430 שקל לפני טיפ לארוחה במסעדה.

זו פעם שנייה שלנו בהלנה בנמל קיסריה. את הראשונה, שבאמת היתה מזמן, לפני כמה שנים, זכרנו במעורפל לטובה פחות או יותר. אז אחרי טיול יום הולדת כיפי ביותר בעתיקות קיסריה, שמנו פעמינו לשם לארוחת צהריים.

נתחיל בדברים הטובים: הנוף יפה, היתה בריזה מעולה, השירות סבבה לגמרי. האוכל - נוראי. עד כדי כך נוראי, שהיום היתה הפעם הראשונה מזה 8 שנים שאנחנו אוכלים ביחד במסעדות, שביקשנו להחזיר צלחת למטבח.

הזמנו שלוש מנות ראשונות ושתי עיקריות. הגיעו מנות מיניאטוריות בגודלן. גם העיקריות. עכשיו לכשעצמו זה לא לאו מוחלט מבחינתנו. קצת מבאס, במיוחד לאור התמחור היקר, אבל בגדול, אם המנות מושלמות, יכולות להיות מיניאטוריות.

הבעיה שהן לא היו מושלמות בכלל. הן אפילו לא היו טובות.

טרין כבד אווז משובץ בפיסטוקים וצימוקים אוזבקים עם קוניאק ואגסים ביין מוסקט - אני חובבת גדולה מאוד של טרינים בכלל, של כבד, ובמיוחד של כבד אווז. טעמים מתוקים בהחלט משתדכים ואמורים להחמיא, אבל כאן המתוק היה הטעם העיקרי. הרגשתי שאני אוכלת עוגת מוס של כבד אווז מרוב שזה היה מתוק. זה לא הרגיש כמו כבד, לא היה לזה טעם של כבד.  שורה תחתונה, לא טעים. בזבוז משווע של חומר גלם יקר.

סיגרים של טלה ועגל על יוגורט כבשים, עמבה ובצלים שרופים מהאש - מנה נחמדה, אבל איך הגדיר את זה היושב שלצידי, "אמא שלך מכינה גם כזה". טעמים פשוטים, של בישול ביתי. לא מנה שאתה מצפה ממסעדה מתיימרת. בעיניי היה שם קצת יותר מדי שמן זית שקלקל. לו זה לא הפריע.

קלמרי סגולים צרובים בפלנצ'ה עם לימון, שום ועלי זעתר, על לבנה של מוטק'ה וסחוג ראשד - המנה הוחזרה למטבח. הקלמארי היו עשויים מדי, חלקם שרופים והמנה היתה חמוצה ברמה של אכילת לימון חי.

במקום הקלמרי קיבלנו קרפצ'יו דג ים עם עגבניות שרי שוקולד, שמן זית לצ'ינו, טוביקו וסורבה מלפפון ערק - אני לא טעמתי כי אני לא אוכלת קרפצי'ו אבל היושב לצידי סיכם "בינוני".

העיקרית שלי היתה  ניוקי עם שקדי טלה ברוטב דמי-גלס וקייל שרוף מהגריל. הניוקי היו חמדמודים ושמנמנים, הרוטב היה דמי גלס סטנדרטי מינוס, אבל שקדי הטלה היו פשע קולינרי. במקום חתיכות נימוחות קיבלתי שקדים מלאי סיבים וגידים לא לעיסים, שהייתי צריכה להוציא מהפה ולהניח בצד הצלחת. פשוט לא ניקו אותם לפני הבישול! כאילו פאקינג הל, אם אתם לא יודעים לבשל שקדי עגל, אל תגישו שקדי עגל. גם לא היה לי ברור מה הקייל השרוף עושה שם. הוא פשוט נתקע בפה והפריע לביס שאמור להיות נימוח.

המנה העיקרית של שותפי לארוחה היתה סטייק סינטה מיושן ומשויש עם ציר בקר עמוק, מח עצם וצ'יפס כמהין. הגיע סתם סטייק עם סתם פוטטוס, כמו שיש בכל המבורגרייה ממוצעת.

על קינוחים ויתרנו לאור איכות המנות המפוקפקת.

עם כוס לימונדה ו-2 בקבוקי קולה, שילמנו כמעט 500 שקל כולל טיפ לארוחה זוגית פצפונת, לא משביעה, לא טעימה, ולא מוצלחת. פייר, התבאסנו.