ביקרתי פעמיים בפאסטל בתקופה האחרונה. המסעדה מכילה שני חללים- חיצוני ופנימי. בחלק הפנימי היא גדולה ומרווחת ובמרכזה בר גדול. העיצוב נעים, יוקרתי, מודרני, קצת חששתי שתהיה "כבדה" מדי בגלל היותה במוזיאון אבל היא לא מרגישה ככה. נעים לבוא ולבקר במסעדה, והיא יכולה לטעמי להתאים לאוכלוסיות שונות.
בעיה אחת היתה במקום- בפעם שביקרתי שם בערב במוצאי שבת, היתה מוזיקה נעימה, אולם בסביבות השעה 22:00, היה לעיתים רעש שנבע ממוזיקה חזקה. מסתבר שיש בר אשר צמוד למסעדה (ליד הכניסה אליה, מצד שמאל). מדי פעם כשפותחים בו את הדלתות, שומעים מוזיקה רועשת שחודרת גם במסעדה. למי שמגיע בערב ורוצה ערב נטול הפרעות, יתכן וכדאי לבקש לשבת רחוק מהכניסה.
אז בוא נגיע לאוכל. התפריט רחב יחסית ומחולק למנות ראשונות קרות, ראשונות חמות, ו-3 קטגוריות במנות העיקריות: פסטה, דגים ופירות ים, ובשר. בנוסף בערב שביקרתי היו 6 מנות ספיישל- 3 ראשונות ו- 3 עיקריות. הסגנון הוא צרפתי-איטלקי -ים תיכוני והמבחר רחב יחסית.
מנה ראשונה:
מנת טרטר הבקר מהספיישלים קרצה לי, אך מכיוון שלעיקריות בחרנו 2 מנות בשר, העדפנו לגוון ולקחת סלט אפרסקים וחלומי ושקדים קלויים (56 שקל): אחלה סלט זה היה. בנוסף לתיאור בתפריט המנה הכילה גם לוביה, אנדיב סגול, נענע ושקדים. כל המרכיבים היו טריים ובעלי טעמים מגוונים. האנדיב הסגול היה מריר (פעם ראשונה שלי עם אנדיב סגול. לא ממש הרגשתי בהבדל בינו לירוק) עם תיבול לימוני חמצמץ, האפרסקים היו אפויים והגיעו חמים והיו מתוקים ומלאי טעם, הנענע הוסיפה רעננות וגבינת החלומי הצלויה היתה טובה מאוד והוסיפה מליחות עדינה. גם הלוביה היתה חביבה. הסלט היה מאוד טעים, אבל יחד עם זאת הפרופורציות היו לדעתי לא מתאימות- היה יותר מדי אנדיב, ופחות מדי אפרסק וגבינה. למרות זאת, אהבתי את המנה והייתי מזמין אותה כאן שוב.
עיקריות
שיפוד פילה בקר תפוחי אדמה קרם בצל ברוטב יין אדום (118 שקל): קיבלנו שיפוד מכובד בגודלו (להערכתי כ-150 גרם). מנה מצוינת. הבשר היה טוב מאוד, אמנם פילה אבל פילה מצוין, תפוחי אדמה, קרם הבצל ובעיקר הרוטב המצוין (לא מתוק ואגרסיבי מדי כמו שקורה לפעמים עם רוטב יין אדום) היו טעימים והעניקו מעוף למנה.
מנה נוספת היתה המבורגר וכבד אווז עם פירה וגזרים צלויים ברוטב יין אדום (110 שקל): עוד מנה מעולה. הקציצה היתה עבה, עשויה היטב (מדיום), ועם טעם בשרי נהדר. הכבד היה רך וטעים, והתוספות מסביב (פירה והגזרים הצלויים) היו טובות מאוד. את הכל עטף רוטב יין אדום מוצלח כמו זה של הפילה. בצד קיבלנו לחמניה (המנה מגיעה ללא לחמניה אבל כששאלתי את המלצרית אם המנה מגיעה עם לחמניה, היא אמרה שלא, אבל אין בעיה להביא) שיכולנו לנגב בעזרתה את הרוטב. מנה פשוט מצוינת. אני יכול להשוות את המנה לזו בהרברט סמואל, גם שם אכלתי מנה דומה של המבורגר ביין אדום, אבל שם הרוטב היה גס מדי והתוספות מסביב (חציל, טבעת בצל) היו גרועות. אין בכלל מה להשוות. לטעמי, ההמבורגר בפאסטל היא אחת ממנות ההמבורגר הטובות בתל אביב, שבבסיסה עומד בשר בקר מצוין, דבר יוצא דופן בעיר הזאת.
כמו כן הזמנו ניוקי פטריות יער, תירס, מרווה, יין לבן פרמזן ועירית קצוצה (88 שקל) שהיתה די בינונית, הניוקי טובים מאוד, אבל היה מעט מאוד רוטב במנה והמנה אחרי כמה ביסים התחילה לשעמם. התוספות מסביב היו נחמדות, למעט התירס שפחות התחברתי אליו ובעיניי היה מיותר.
קינוח
לקינוח חלקנו איים צפים (סורבה תות, דובדבני אמרנה, שערות קדאיף פיסטוקים מקורמלים, מרנג רך צרוב ומרק מלבי) (44 שקל): קינוח אדיר. הקינוח הגיע על צלחת עמוקה, בה היה מלבי נוזלי, סורבה, דובדבני אמרנה, ומעליו שערות קדאיף בצורת עיגול, ובאמצע היה מונח מרנג רך שדמה בצורתו לביצה. לכאורה מרכיבים בנאליים. אבל השילוב בין הכל היה אדיר. הסורבה היה מעולה, המלבי משובח, הדובדבני אמרנה מתוקים ומשגעים בטעמם והמרנג רך כמו חמאה ומאוד טעים. אוי זה היה טעים... ליקקנו את האצבעות, תרתי משמע.
השירות היה גם כן מצוין. המסעדה גדולה אבל היה קל להשיג מלצר, דבר שלא תמיד מובן מאליו.
שורה תחתונה: מאוד נהנינו. למעט מנת הניוקי, כל שאר המנות היו מעניינות ומאוד טעימות. לכאורה מנות די בנאליות (המבורגר, סלט, פילה בקר), אבל כולן מבוצעות מצוין וחומרי הגלם מצוינים.
אני חושב שפאסטל כולה להתאים להרבה אנשים, אם זה לזוגות, משפחות, לפודי'ס וגם לאלה שלא. חשוב לציין שלא מדובר במסעדת עילית, וכמה שאהבתי את האוכל, לא יצאתי משם עם תחושה של וואו, כך שרצוי לא להגיע לשם עם ציפיות לאכול את הארוחה של החיים. אבל זו כן מסעדה טובה, שהנגיעה של השף בה מורגשת מאוד. אין ספק שאחזור.
