פורום ביקורת מסעדות
נושא: כמה המלצות מהביקור האחרון בניו יורק  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 28/11/2015 | 23:11
15
885

נראה לי שעולה מהם שאנחנו מעדיפים אוכל אסיאתי
שתי מסעדות דים סאם להתחלה:
Palace 88  - נמצאת בחלק הפחות מתויר של צ'יינה טאון, בצמוד לברוקלין ברידג'. אין סיכוי למצוא אותה "על הדרך". בביקור הראשון התברברנו ממש בחיפושים, הפעם ידענו בדיוק לאן להגיע. הכניסה היא דרך פסאג' סיני, עולים במדרגות נעות ונוחתים יש לליבו של אולם שמחות סיני, ממש כך. בצהרים מגישים דים סאם עד 3 בערך, הגענו כשכבר די היה מחסור במגוון מנות.
בכל זאת התפנקנו במבחר מנות מאודות שהכילו כיסוני פורק (שו-מאי), קרפ סיני במילוי שרימפס, עוד כיסונים במילויי ירקות והיו גם מנות של כיסונים מאודים ללא בשר או מילוי שפחות אהבנו. היו גם מנות מטוגנות שכללו סטיקי רייס מטוגן טעים, כיסוני בשר מטוגנים ומן מאפה בצק עלים במילוי קרם וניל שפחות אהבנו. כל מנה מתומחרת בסביבות 4-5 דולר. טעים ומשתלם. צריך לקחת בחשבון שקשה להתדיין על תוכן המנות עם המלצרים, מה שרואים ובוחרים זה מה שלוקחים...
 
עוד מסעדת דים סאם אליה הגענו לראשונה – Jing Fong Restaurant  - הפעם בלב התיירותי של צ'יינהטאון ברחוב החותך את קאנאל. כאן הצוות תקשר קצת יותר, היה היצע גדול של מנות בעגלות ונהננו יותר – במאודים היו שוב השו-מאי והקרפ, ספרינג רול ירקות ממש קריספים וסיגרים מצוינים מלאים בשרימפס, הצלחתי גם להזמין באו פורק (מתפריט מצולם שהסתובב בין התיירים) וקינחנו בבאו חומים מאודים וממולאים נוטלה שהיו ממש טעימים (איך לא...).
 
לא רחוק משם – גלידת China Town IceCream Factory, שמכילה טעמים ייחודיים כמו טארו, ג'ינג'ר, תה ירוק, ליצ'י ועוד. היה מצוין.
 
Toto Ramen – נמצאת במידטאון ומציעה מרקי ראמן פשוט מצויינים. האמת שהייתי קצת סקפטית לגבי טעם המרק (בכל זאת, מה כבר אפשר לחדש בציר עוף...) אבל הופתעתי לטובה.
המנות גדולות מאד, האיטריות מיוצרות במקום (hand pulled noodles), ואפשר לגוון במגוון תוספות שמוסיפים למרק. יש גם אופציה צמחונית.

Udon West – עוד יפנית שמציעה מבחר מנות שמבוססות על מרק מיסו גדול שבתוכו מנת איטריות סובה שמנמנות ומצוינות, ולצד המרק מנה לבחירה – בחרנו למנה אחת מן חלת בצל ושרימפס שהיתה מושחתת וכיפית, ולמנה השנייה עוף בקארי שלווה משום מה גם באורז.
פתחנו בקימצ'י שהיה חריף כיאות, וביקשנו גם את אחד הספיישלים שהיה כדורי אוקטופוס רכים מטוגנים. בסופ"ש (כשהגענו) יש happy hour מתמשך של קנקן סאקה בכ- 5 דולר. לא התנגדנו לעסקה. פה גם בחרנו קינוח – טיראמיסו תה ירוק שהיה טעים וראוי.

 Saigon Shack  – פה היינו כבר, ושמחנו לחזור. מדובר על ויאטנמית צנועה שנמצאת בלב הווסט וילג' (רח' מקדוגל), בשעטות הלחץ יש לה המתנה ארוכה, אך אנחנו הגענו אחרי אוף-ברודווי באיזור. בחרנו בסה"כ בשתי מנות – דפי אורז מגולגלים במילוי אטריות שעועית (צלופן / ורמיצ'לי), שרימפס ועלים ירוקים, ועוד סלט חם-קר של אטריות שעועית עם מקלות גזר, מלפפון, קולורבי, עלים ותופסת לבחירה – בחרנו בספרינג רול מטוגן שמניחים אותו חתוך על הסלט. אין לי ספק שנחזור עוד ועוד

IchiUmi – המסעדה הזאת מציעה בופה אסיאתי / יפני אין סופי במחיר פיקס (יש מחיר מופחת לילדים). מומלץ לבוא עד 2 בצהרים כדי להנות משפע המנות. יש מגוון רחב של מנות מן הים – דגים ופירות ים, קצת מנות בשריות, כל מיני ואראציות של כל מיני סלטים (גם הם מתאימים לטעם המקומי ומציעים סלט קיסר למשל...), יש גם מרקים וכמובן – הרבה
אופציות של סושי – בעיקר מאקי וניגירי. ממליצה מאד מאד אבל חייבים להגיע רעבים!

ולהמלצות הפחות אסיאתיות:
Eataly
מאחר והאיש היה חייב לרוץ בפארק אולטראמרתון (60 ק"מ למתעניינים), היה צורך בארוחת פסטה. נשללה אפשרות של מסעדה מפונפנת שהמליצו לנו עליה (כי הווא בהחלט לא יכול לאכול בשר בארוחה כזאת), והחלטנו על מסעדת הפסטה בeataly. לא להגיע למתחם הזה בכלל בכל ביקור בניו יורק זה פשע, אז ניצלנו את ההזדמנות, הגענו ונרשמנו במסעדת הפסטה, ובזמן ההמתנה (עד קבלת ה- SMS) עלינו לביררייה שעל הגג המקורה שמציעה גם מסעדה אמריקאית-בשרית וגם בר לבירות בעמידה. שתינו שתי בירות מקומיות (לדעתי מיוצרות במקום).
במסעדת הפסטה הוא הלך על פסטת פטריות ואני על ניוקי (מנת יום) שהיה אמור להיות עם עוף אך ביקשתי שיהיה צמחוני והסכימו לכך. הלחם המוגש ליד טעים אך קמצני, וגם פה מוזגים ברוב טקס שמ"ז ולתוכו בלסמי מצומצם. לקינוח ירדנו לבר הקינוחים שלמטה ולעמדת האספרסו המצוין. ממול יש גם דוכן גלידה למי שמעדיף קליל יותר.

ה- Food Hall במלון פלאזה
מי שמטייל לו בשדרה החמישית פינת הפארק, וחשקה נפשו בקינוח מצוין או מנות מכל מיני סוגים, אך במחירי כפליים מהממוצע במקומות שונים בעיר (אני השוותי את מחיר הכיסונים ), מוזמן לlower level  של מלון פלאזה שם יש Food Hall שפתח השף טוד אינגליש עוד לפני שהוקמה Eataly  (כך קראתי). כאמור יש מגוון מקומות לשלת, אנחנו בחרנו בקינוח בקפה בולו – עוגת שוקולד ללא קמח, שלא הצטיינה במיוחד...

Crif Dogs
מקום שלמדתי עליו מאנתוני בורדיין – נמצא ברח' מרקס שבאיסט וילג' ומציע נקניקיות במגוון טופינגס. ב- 1 בלילה כשמגיעים אחרי מופע סטנדאפ ברחוב, המקום מפוצץ עד אפס מקום. הוא גם לימד על סוד קטן – בתוך המקום יש תא טלפון שמוביל לבר ידוע בשם Please don’t tell. הפעם כבר היינו הרוגים ולא ניסינו לנכנס, בפעם הקודמת היתה המתנה של כשעה...
 
בסכ"ה נהננו מהכל, אם מישהו רוצה טיפים לגבי מנהטן בסתיו היפה שהיה עד לפני שבוע לפחות, מוזמנים לשאול