מלא זמן אני רוצה להגיע לשם....
הצירוף של מגורים מחוץ לעיר, ילדים וכו גורם לכך שאנחנו לא יוצאים הרבה, ואם כן ממעטים לנסוע לתל אביב.

השבוע חגגנו ארוע חשוב, החלטנו לגייס את אמאשלו לשמור על הפעוטון, שמנו פעמינו תל אביבה, לאחר הדרמה הבלתי נמנעת של אמא תשירי לי אמא תכסי אותי אמא אל תלכי... בכיות וכו....

הזמן דחק, חנינו בחניון העושק, הגענו למתחם, נכנסנו ו.....לא הבנתי על מה המהומה..... המקום לא נחמד, לא יפה, לא נעים....
הזמנו מקומות על הבר, הושבנו בבר מול החלון, בעלי התעקש שהזמין מקום ואמר במפורש על הבר האמיתי, טענו שהמקומות שיש מוזמנים, כנראה למישהו חשוב יותר.....
נו שויין, התיישבנו, כסאות מתכת קרים ולא נוחים, דלפק אבן קר ולא מותאם לגובה הכסאות. לא היה לי נוח.

הצוות נחמד מאד, הביא תפריט וכוסות מים והציע עזרה
הסתבר שאנחנו מכירים את השף (או אחד מהם אינני יודעת) חבר של אח של.... רף הציפיות מהאוכל עלה פלאים, תיכף תבינו למה אני כותבת את זה.

הזמנו:
בייגלה ירושלמי, מליטות מטוגנות בטמפורה, קציצות דג ים ברוטב עגבניות. 2 כוסות מלבק טעים מאד.
הבייגלה היה טעים והתחסל חיש קל. חיכינו.
המליטות היו מנה קטנה ומופלאה של עננים פריכים על סלט קטן של עשבי תיבול וצילי, מנה נהדרת.
קציצות דג ים היו...סתם. נחמדות, לא משהו לספרים ובטח שלא ברמה של המליטות.
היינו רעבים עדיין...ושנינו בעלי קיבה די קטנה...
אז יצא השף, ראה שאנחנו מתלבטים, הסתבר תוך כדי דיבור שהוא ההוא שאנחנו מכירים דרך אח של חבר של....הצ'פחות חולקו, אמר עיזבו התלבטות, אני אכין לכם דג מעולה. אמרנו סבבה.
חיכינו חיכינו חיכינו...הגיע חתיכה יפה של מוסר על ירוקים ברוטב יוגורט. טעים. מאד. עשוי לעילא ולעילא.
התלבטנו לגבי הקינוח, כבר היינו צריכים לחזור, הוציא לנו שני קינוחים מוקטנים, ממול התלהבו, לי לא היה ככ טעים, אבל אני לא חובבת קינוחים גדולה.

ביקשנו חשבון, קיבלנו 316 ש"ח.
היינו קצת בהלם, לא אכלנו ככ הרבה, אני הייתי רחוקה מלהיות שבעה. עיון מהיר בחשבון הראה שהדג עלה 100 שקל. כן. 100. שקל. על דג. שהומלץ ע"י השף, בואו אני אכן לכם... לא ציפית חלילה שיהיה בחינם...אבל בהחלט שלא יעלה 100 שקל.

בקיצור
יצאנו ברגשות מאד מעורבים.
ברור שהיד המכינה את האוכל יודעת מה היא עושה, האוכל טעים ועשוי בקפידה, אבל המסביב, והעניין המחיר הסופי...
לא יודעת אם נחזור, אולי אם נהיה בסביבה לפיצה בקטנה.

חבל.