כרמל היא נכדתי בת שנה וחצי. היא בהחלט אוכלת כמו סבא ואבא,
לאמור: אף פעם לא שבעה ואף פעם לא אומרת לא לאוכל.
אתמול כרמל ישבה בראש השולחן, ואכלה עד תום שניצל וירקות
מהתנור.  הארבעה  האחרים אכלנו כראשונות סלט ירקות טרי, סלט
שומר חמצמץ עם גילוחי פרמזן, ומנת גלילות עם פרושוטו שלא זוכר
את שמה. לעיקרית אכלתי קציצת אנטרקוט קצוץ שהוכנה מדיום רייר 350 ג שהוגשה עם צלוחית צ׳ימיצ׳ורי וחצאי תפוחי אדמה קריספיים במעטפת ורכים כפירה בתוכם. עבורי,החובב קציצות, זה אופן הגשה מועדף על ההמבורגר שכמעט תמיד קשה לי לתמרן אכילה עם הלחמנייה. יסיר דאגה מלבו מי שלא יכול ללא לחם: עם הראשונות הוגשו לחמניות מהבילות וצלוחית שמ״ז עם חומץ.
לידי אכלו המבורגר עם לחמנייה ענקית לווי צלחת קוביות תפוחי אדמה מטוגנים וגם - סטייק טרטר.
קינחנו בקרם ברולה, קצפת על שערות קדאיף וגלידת וניל עם דובדבני
אמרנה (oth).  
ישבנו לשולחן מרווח במסעדה שהייתה הומה מסועדים. השירות ידידותי וקשוב ולא מעיק. מים הוגשו שוב ללא שביקשנו. הסכו"ם הוחלף לקראת העיקריות ומסלסלת הלחם מולאה בשנית.
שתינו 1/3 בירה מהחבית שנעמה לי. באטליז הצמוד קניתי לבית
3 סוגי נקניקיות תוצרת עצמית: לבן עם גבינה, מקסיקנית ועם בצל. שיהיה מה לאכול היום.
יש סיבה להגיע למו ומו הרחובותית בעיקר כשאתה מתגורר במיתר
וגם אם מקומך בתל אביב רבתי.