הבחור חזר משבועיים בחו"ל, השמש זרחה וחיממה, ואלה שתי סיבות מצויינות לשיטוטים בתל-אביב.

 

לאחר התייעצות מהירה עם ברונו שיודע הכל, החלטנו לנסוע לברוט שבדרך כללה סגורה בצהריים. הפעם פתחו בשישי בצהריים עם תפריט מצומצם של סנדוויצ'ים, שמפניה וודקה.

 

ישבנו על הבר, מיד קיבלנו בקבוק מים, תפריט וסכו"ם, ונחמד היה לראות שמלצרית שעבדה בוויין בר, ממשיכה בברוט. היות שהכרתי חלק מהלקוחות וחלק מהאנשים מאחורי הבר, זה הרגיש כמו לחזור למקום מוכר וטוב.

 

הזמנו:

רובבננקו באן מי (48) - חצי באגט בונז'ור, פטה ברווזים וויאטנמי, בטן חזיר ושרימפס בקרמל, דייקון מוחמץ וכוסברה (היה גם צ'ילי אבל ביקשתי אותו בצד). הסנדוויץ' המנצח של הארוחה. למרות שברור לי שחריפות היתה מוסיפה כאן, הוא היה מצויין. שילוב של מלוח ומתקתק, חמוץ ומריר, משמין מאד ופשוט טעים להפליא.

 

מתןבורגר (76) - לחמניית בריוש, המבורגר לב שור, שרימפס ואיולי סרטנים. טעמתי רק ביס מההמבורגר של הבחור, ולטעמי היה שמן מאד וקצת מלוח מדי. גם הבחור לא התלהב ממנו במיוחד, מאותן סיבות.

 

סנדוויץ' אלן טלמור (56) - 2 פרוסות לחם מחמצת של לחמים, רייט ברווזים, אנדיב ואגוזים. רייט מצויין עם פיסות בשר ברווז נגיסות והמון שומן (). מרירות האנדיב חתכה את השומניות של הרייט והאגוזים הוסיפו מרקם פריך ועשיר לכל ביס.

 

ליוויתי את הארוחה בכוס שמפניה (48) וצ'ייסר של וודקה שאבירם כץ חילק לכל היושבים על הבר. היי, הבחור חזר ולא הייתי צריכה לנהוג.

 

מברוט הלכנו ברגל לשוק לווינסקי, אכלנו גלידה טובה בג'לה, וקנינו במעדניית יום טוב זיתים מצויינים, ומישמשים ממולאים בגבינה. אלה נאכלו בשבת עם לחם סלק מעושן של אדון שיפון (טעם הסלק המעושן הורגש פחות הפעם, לצערנו).

 

בסך הכל, יום משובח.