אנחנו עוקבים כאן תקופה לא קצרה ואפילו מכירים אישית חלק מהכותבים - החלטנו לרדת מהגדר כדי לשתף בחוויה המאוד מאכזבת שהייתה לנו ברונימוטי, שעליה שמענו לא מעט דברים טובים גם כאן.
השולחן הוזמן ל 19:30 ואיך שהושיבו אותנו, בשולחן העגול הצמוד לקיר, הבנו שאכלנו אותה. בגובה מטר וחצי מעלינו היה ממוקם רמקול ששום דיסקוטק לא היה מתבייש בו וממנו בקעה בקוליי קולות מוזיקה עצבנית בסגנון רוק מתקדם / מטאל. ביקשנו מהמלצר החביב ששרת אותנו שאנחנו מבקשים לפחות להנמיך את העוצמה שכן הגענו למקום שמגדיר את עצמו כמסעדת שף ולא פאב, ואנחנו חשבנו לתומינו שנוכל להתענג על אוכל טוב ושיחה נעימה עם שותפינו לשולחן. אז זהו, שלא !! לא שמו עלינו ! גם בעלת המקום נפנפה אותנו בנימוס צבוע. המלצר היה חביב ולפי שפת גופו הבנו שהוא מבין לליבנו אך חרדת הפרנסה מנעה ממנו להגיד זאת במפורש. ה"קינוח" לאכזבה שלנו היה הדרך הברוטלית בה גירשו אותנו מהמקום: הגיעה גברת קשוחה שזרקה לנו את החשבון ופשוט גירשה אותנו. יש דרכים יותר נעימות ומנומסות להזכיר לנו שזמננו תם - ברור לנו שמסעדות צריכות להכניס שני סרוויסים, ואנחנו מכירים את הנוהל, אבל לא ככה.
האוכל היה בסדר, היין ("במבצע" - תודה לאל שיש את יקב ברבדו) היה מוצלח, אבל לסיכום החוויה יצאנו לאויר הקריר והשקט של הרחוב כשאנחנו צרודים, כבדי שמיעה ומתוסכלים.