לאחר הביקורות הטובות ומאחר ואנו חובבים מושבעים של המטבח התאילנדי – יצאנו לארוחת ערב על מנת לדגום את התאילנדית בהר סיני. בגלל שלא ניתן להזמין מקום  בטלפון (למעט כנראה מי שמקורב להנהלה, על כך בהמשך) אלא בהגעה פיזית – יצאנו לנסות את מזלנו
 
הגענו למתחם המוצלח בשעה 19:30 ובכניסה פגשנו את מאי, מארחת טיפוסית שרשמה אותנו והבטיחה למצוא לנו שולחן בתוך כחצי שעה
מאחר והיו שולחנות רבים פנויים – הנחנו שלא צריכה להיות בעיה מיוחדת וניגשנו לשבת בצד.
 
בשעה 20:00 כחצי שעה לאחר שנרשמנו, הגענו לבדוק מה המצב- ולמרות השולחנות הפנויים הרבים, מאי ביקשה שנחכה והבטיחה כי מיד תושיב אותנו.
 
בינתיים המנהל או הבעלים הגיע וביקש ממנה לשמור שולחנות, כנראה למקורבים, הגיעו אנשים נוספים ללא הזמנה שביקשו להרשם ומאי עשתה הכל כדי להשאיר את השולחנות הריקים יתומים ואותנו ממתינים, לא יכולנו שלא לחשוד שמדובר בניסיון מלאכותי ליצר תור למסעדה ואנחנו שימשנו כניצבים.
 
בשעה 20:30 שעה אחרי שנרשמנו לראשונה, חצי שעה אחרי שהבטיחה לנו שכבר תושיב אותנו ואנחנו עומדים לצדה בכניסה ובכל הזמן הזה לא נכנס אפילו אדם אחד מרשימת ההמתנה (אנחנו כאמור היינו הבאים בתור). ניגשנו לדבר עם המנהל,
למחות על ההבטחה הכוזבת ועל משיכת הזמן וכן על העובדה שבזמן שחיכינו היינו יכולים לסיים את הארוחה באחד השולחנות שהיו פנויים כל הזמן.
 
המנהל הבטיח שינסה לזרז את ההושבה שלנו, אך מאי כנראה חשבה אחרת.
 
בשעה 21:00, שעה וחצי אחרי שנרשמנו לרשימת ההמתנה, שמנו לב שמאי הושיבה זוג שהגיע ונרשם אחרינו, כששאלתי אותה לפשר הדבר ולעובדה שהיא הבטיחה להושיב אותנו – היא השיבה כי הם הזמינו מקומות מראש, תשובה תמוהה מאחר והזוג עמד  לידינו לאורך ה-40 דקות האחרונות.
 
לאחר שהועלבנו, הושפלנו ובזבזנו את זמננו – עזבנו מלאי כעס את הכניסה והלכנו לאמריקה בורגרס הסמוכה, שהציגה אנטיתזה מוחלטת לשירות שקיבלנו בתאילנדית.
 
שירות נפלא וידידותי, המבורגרים מעולים (בהחלט נותנים פייט לויטרינה) ודיל משתלם עם אחד מהקוקטיילים החביבים שלהם
 
ב- 21:15 התקשרה מאי ואמרה כי בדיוק התכוונה להושיב אותנו אך "ברחנו" לה.
 
בפעם הבאה שנרצה לאכול אוכל תאילנדי, אשתמש בטלפון ואזמין מקומות לבית התאילנדי.