בשבת שעברה קפצתי ליפו תל אביב עם אימא שלי. הזמנו מקום לשעה 17:15, ולמרות שעברנו את שעת העסקיות, נתנו לנו תפריט עסקיות, בלי שביקשנו (ולמעשה בלי שידענו שיש בכלל עסקיות בשבת). זה אקט די נדיר במסעדותינו, שמעיד על תודעת שירות טובה מאד. הרי בדרך כלל איפה שאפשר לקחת יותר - ייקחו...
זו הייתה כמובן התחלה טובה שבהחלט הוסיפה נקודות זכות למסעדה ולצוות.
העסקיות בנויות על מנה ראשונה ועיקרית במחיר העיקרית. מקבלים גם פוקצ'ה חמה מהטאבון העצום שלהם. התמחור נע מ-90 ש"ח עד 180 ש"ח.
ראשונה הגיעה הפוקצ'ה. סטנדרטית לחלוטין, אבל עושה את העבודה.
למנה ראשונה הזמינה אימא שלי את השישברק: כיסוני בצק במילוי לבנה וזעתר טרי. מנה חביבה ועדינה. אולי עדינה מדי. לי חסר עוקץ במנה. אימא שלי אהבה.
אני הזמנתי לראשונה טרטר דג ים עם חציל מעושן ורוטב עגבניות טריות ושמנת. הדג היה טונה אדומה. זו מנה מפוספסת לגמרי. לא שהיא רעה. הביסים טעימים. הבעיה היא החציל המעושן שמעלים לגמרי את הדג, עד כדי כך שקשה להבחין אם זו טונה אדומה או פילה בקר...
קיווינו שהעיקריות יהיו טובות יותר ואכן כך היה.
אימא שלי הזמינה פילה לברק בתבשיל פריקי ועגבניות שרי חמצמצות. עלות המנה - כמו העסקית: 135 ש"ח. מנה טעימה וטובה. שום דבר יצירתי, מקורי או מסעיר, אבל ביצוע טוב למנת דג. דג טעים שבושל כהלכה, תבשיל פריקי טעים ונעים.
אני הזמנתי את מנת זנב השור: זנב שור בבישול ארוך עם טורטליני בטטה וראגו עדשים. עלות המנה היא 120 ש"ח וזו כאמור גם עלות העסקית. זו הייתה מנה טובה מאד. נהניתי ממנה. הבשר היה רך ו"נפל מהעצם" כמו שצריך. התיבול היה עדין אבל טוב מאד. הרביולי והעדשים היו טובים וטעימים. שוב - אין פה חידושים והמצאות, אבל יש כאן תבשיל טעים ומנחם שמאד מתאים לחורף.
הזמנו גם קינוח. רצינו משהו פירותי וקליל יחסית. הזמנו "תותים בשלג": קרם ברולה, פיננסייר מרציפן, תותים, שוקולד לבן, מרשמלו וגלידת תותים (55 ש"ח). קינוח שמתומחר מראש די בהפרזה לטעמי, היות והוא בסה"כ די פשוט וסטנדרטי. זו הייתה מנה בינונית למדי. קינוח שהיה מתוק מדי ולא מספיק מאוזן.
סיכום: הארוחה שלנו הייתה נחמדה וטעימה. לא הרבה מעבר לכך. ה-VFM היה סביר, במיוחד בזכות העובדה שלא היינו צריכים לשלם את מחירי הערב.
מבחינת חוויית הישיבה במסעדה, יפו תל-אביב היא מסעדה מהנעימות בארץ. השירות בכללו היה טוב, מקצועי וחביב.
והאוכל עצמו? חביב. טעים. פשוט. שמרני למדי. בלי יצירתיות. בלי התחכמויות. בלי ניסיון להרשים. זה כנראה המוטו של חיים כהן במסעדה הזו, ומי שמגיע עם ציפיות גבוהות לחוויה קולינרית יוצאת דופן, סביר להניח שיתאכזב. אנחנו יצאנו בסה"כ מרוצים למדי. היה נחמד - כמו חיים כהן עצמו (לפחות הפרסונה הטלוויזיונית שלו)...
זו הייתה כמובן התחלה טובה שבהחלט הוסיפה נקודות זכות למסעדה ולצוות.
העסקיות בנויות על מנה ראשונה ועיקרית במחיר העיקרית. מקבלים גם פוקצ'ה חמה מהטאבון העצום שלהם. התמחור נע מ-90 ש"ח עד 180 ש"ח.
ראשונה הגיעה הפוקצ'ה. סטנדרטית לחלוטין, אבל עושה את העבודה.
למנה ראשונה הזמינה אימא שלי את השישברק: כיסוני בצק במילוי לבנה וזעתר טרי. מנה חביבה ועדינה. אולי עדינה מדי. לי חסר עוקץ במנה. אימא שלי אהבה.
אני הזמנתי לראשונה טרטר דג ים עם חציל מעושן ורוטב עגבניות טריות ושמנת. הדג היה טונה אדומה. זו מנה מפוספסת לגמרי. לא שהיא רעה. הביסים טעימים. הבעיה היא החציל המעושן שמעלים לגמרי את הדג, עד כדי כך שקשה להבחין אם זו טונה אדומה או פילה בקר...
קיווינו שהעיקריות יהיו טובות יותר ואכן כך היה.
אימא שלי הזמינה פילה לברק בתבשיל פריקי ועגבניות שרי חמצמצות. עלות המנה - כמו העסקית: 135 ש"ח. מנה טעימה וטובה. שום דבר יצירתי, מקורי או מסעיר, אבל ביצוע טוב למנת דג. דג טעים שבושל כהלכה, תבשיל פריקי טעים ונעים.
אני הזמנתי את מנת זנב השור: זנב שור בבישול ארוך עם טורטליני בטטה וראגו עדשים. עלות המנה היא 120 ש"ח וזו כאמור גם עלות העסקית. זו הייתה מנה טובה מאד. נהניתי ממנה. הבשר היה רך ו"נפל מהעצם" כמו שצריך. התיבול היה עדין אבל טוב מאד. הרביולי והעדשים היו טובים וטעימים. שוב - אין פה חידושים והמצאות, אבל יש כאן תבשיל טעים ומנחם שמאד מתאים לחורף.
הזמנו גם קינוח. רצינו משהו פירותי וקליל יחסית. הזמנו "תותים בשלג": קרם ברולה, פיננסייר מרציפן, תותים, שוקולד לבן, מרשמלו וגלידת תותים (55 ש"ח). קינוח שמתומחר מראש די בהפרזה לטעמי, היות והוא בסה"כ די פשוט וסטנדרטי. זו הייתה מנה בינונית למדי. קינוח שהיה מתוק מדי ולא מספיק מאוזן.
סיכום: הארוחה שלנו הייתה נחמדה וטעימה. לא הרבה מעבר לכך. ה-VFM היה סביר, במיוחד בזכות העובדה שלא היינו צריכים לשלם את מחירי הערב.
מבחינת חוויית הישיבה במסעדה, יפו תל-אביב היא מסעדה מהנעימות בארץ. השירות בכללו היה טוב, מקצועי וחביב.
והאוכל עצמו? חביב. טעים. פשוט. שמרני למדי. בלי יצירתיות. בלי התחכמויות. בלי ניסיון להרשים. זה כנראה המוטו של חיים כהן במסעדה הזו, ומי שמגיע עם ציפיות גבוהות לחוויה קולינרית יוצאת דופן, סביר להניח שיתאכזב. אנחנו יצאנו בסה"כ מרוצים למדי. היה נחמד - כמו חיים כהן עצמו (לפחות הפרסונה הטלוויזיונית שלו)...
הדו"ח המלא נמצא כאן...
