לדיווח המלא בבלוג פה גדול
 
לא הייתי פה לאחרונה עקב הולדת ילד ששתה את כל הזמן הפנוי שהיה לי
אבל בשבועיים שלושה האחרונים יש לי קצת יותר אוויר לנשימה. אז  כדי לנשום קצת מצאנו מי שישמור על הילד ויצאנו עם כמה בני משפחה בשבת בצהריים למסעדת שולחן של עומר מילר. זו היתה הפעם הראשונה וגם האחרונה בשולחן. האוכל היה כל כך גרוע  בצורה שבאמת קשה לתאר.

לפני האוכל, כל מה שמסביב נראה מבטיח: המיקום המנצח במרכז שדרות רוטשילד;  אווירה ועיצוב נעימים; שירות ידידותי ומהיר, על אף העומס במסעדה;  פרזנטציה מקסימה של כל המנות, מרשימה במיוחד, כזאת שחשבו עליה והשקיעו. גם המחיר בסך הכל סביר. בשבת בצהריים יש עסקיות של מנה ראשונה + עיקרית במחיר העיקרית.
רק דבר אחד, כאמור, היה בעייתי: האוכל.
 
למנות ראשונות הזמנו סלט עגבניות  שרי עם בצל סגול זיתי קלמטה ואיולי בזיליקום: קבלנו קערה קטנה שהכילה בעיקר עגבניות. העגבניות היו טובות והרוטב היה ככה ככה, קצת מרגישים בו בזיליקום אבל בחיי שהוא מזכיר רוטב עשבי תיבול של ארומה. מנה סתמית לחלוטין.
 
מנה נוספת היתה רוסטביף סינטה ( תוספת 20 שקל לעסקית) איזו פרזנטציה היתה למנה הזו. המנה הגיעה על גבי מגש גדול, שכלל כמות מכובדת של פרוסות עבות יחסית של סינטה, חרדל, פוקצ'ה וקורנישונים, והבשר הגיע במצב טוב, אדמדם ורך. הכל נראה טוב עד שטעמתי מהבשר. הוא היה חסר טעם. טעימה אחת, טעימה שניה והבנתי את הרמז. בשר רע מאיכות ירודה. תודה אבל לא תודה.
מנה אחרת היתה טרטר אינטיאס עם טבולה וקרם פרש: בחודשים האחרונים גיליתי סוף סוף את נפלאות הדגים. אני לא מבין גדול בזה אבל טעמתי כמה סוגים שונים של דגים, ביניהם גם אינטיאס, היו כאלה טעימים יותר והיו טעימים פחות, אבל לא היו כאלה חסרי טעם לחלוטין כמו האינטיאס בשולחן. הדג נקצץ לקוביות והוגש על טבולה וקרם פרש. הוא היה נטול טעם לחלוטין. כמו ללעוס מסטיק שמישהו אחר כבר לעס. הטבולה והקרם פרש היו טובים כשלעצמם אבל לא תרמו לטעם הדג. 

מהמנות עיקריות טעמתי 3 :

סוכריות ריקוטה ודלעת  שהיתה סוף סוף מנה טובה, הבצק נגיס וטעים ובמילוי הורגשה הדלעת והריקוטה היטב. אם כל המנות היו כמו זו, הדיווח היה אחרת לגמרי
מנה אחרת היתה סנייה בקר עם ירקות שרופים, טחינה וכוסברה (88 שקל):  אין דרך טובה לתאר עד כמה המנה הזאת היתה רעה. הבשר היה רע בצורה שממש הדהימה אותי. יבש, תפל, ללא תיבול. באמת של זכור לי מתי אכלתי בשר רע כל כך. הטחינה היתה יבשה ושרופה בקצוות. לקחתי כמה ביסים ואת השאר הנחתי בצד. זוועה.

פרגית עם עלים, טחינה שחורה ואיולי פפריקה ופיתה חמה (78 שקל) המנה הגיעה, הסועדת שהזמינה ניסתה לאכול מהפרגית, חתכה מאחת החתיכות וראתה שהפרגית נאה. חתיכה נוספת היתה גם במצב נא לחלוטין. קראנו למלצרית, החזרנו את המנה וכעבור מספר דקות חזרה המנה לשולחן. הפעם הפרגית היתה במצב תקין. טעמה היה חביב, עם טעם לימוני בולט, אבל מעבר לזה לא היה במנה יותר מדי- היו יותר מדי עלים מיותרים, פנכת טחינה שחורה (טחינה שנצבעה בדיו דיונונים) יבשושית וסתמית, איולי פפריקה סביר ופיתה. שום דבר שיכול להתחיל להזכיר מנה ראויה במסעדת שף
 
קינוחים 
חלקנו 3 קינוחים שרק הדגישו את מה שמתחולל במסעדה. האחד, קינוח שולחן (45 שקל) שכלל בראוניז, מוס שוקולד וקצפת. הגשת הקינוח לוותה בטקס שלא היה מבייש את טקס האוסקר. המלצרית הגישה את הבראוניז. ביד השניה היא החזיקה שק זילוף עם המוס ואז התחילה במשך 2-3 לזלף לאט לאט את המוס על הבראוניז. על כל זה היא שמה רוטב שוקולד. ואחרי כל הקשקוש והגימיק המטופש הזה, זה היה לי כל כך ברור איך זה יהיה בטעם. הבראוניז הזכיר את זה של עלית והמוס היה בינוני, ולא מספיק שוקולדי.  כמו כן הזמנו פחזניות (36 שקל) שהיו סתמיות כמו שרק פחזניות יכולות להיות, וקינוח נוסף היה פטה כבשים ושמנת על דבש וטימין. הקינוח כלל גוש גבינה בצורת עיגול שעליו מזגה המלצרית ברוב טקס והדר דבש. הגבינה היתה מלוחה מדי, הדבש מתוק וביחד זה היה נורא. פשוט נורא. יש דברים שפשוט לא הולכים יחד.
 
 
איך מסכמים ארוחה רעה כל כך במסעדה נחשבת ומצליחה? האם הכוונות כאן הן טובות והביצוע לוקה בחסר? האם באמת לאף אחד לא אכפת ואנשי המסעדה בונים על השם של מילר, האינסטגרם והפרזנטציה המרשימה של המנות שימשיכו למלא את המסעדה? אין לי את היכולת לקבוע מה נכון. מה שאני כן יכול להגיד הוא שהארוחה כאן היתה רעה ואיומה בצורה בלתי נסבלת. אחת הארוחות הרעות שאכלתי בשנים האחרונות. ראו הוזהרתם.