עם ההגעה בשעה היעודה התברר כי המלצרית הלחוצה לא רשמה את הזמנתנו. אחראית המשמרת אלתרה לנו למרות זאת שולחן עם נוף בגינה היפה. לאחר מכן שכחו אותנו מעט וקיבלנו תפריט רק לאחר שביקשנו. ההתחלה היתה אם כן צולעת, אבל בהמשך השירות השתפר.

לא היה קל לבחור מן התפריט, אשר מציע פרשנות מקומית ומעניינת למטבח הערבי. כאן לא תמצאו את מנות הסלט-ציפס-על-האש האופייניות למסעדות ה"ערביות" שמצדו הצפוני של כביש 1, אלא מנות עליהן מפנטזים כאשר שומעים על מטבח ערבי אוטנטי ועונתי.

ראשונה בחרנו לחלוק מאפה תרד לימוני (50 ₪) – מנה שבגלל גודלה יכולה לשמש היטב גם כמנה עיקרית. הטעימה הראשונה היתה מן הבצק השחום והפריך הנפלא. הייתי שמח לאכול מאפה שלם רק מן הבצק הזה, אשר עבר לדעתי טיגון ואז הספגה יסודית של השמן. כשהגענו למילוי נהנינו ממנו הנאה רבה. את ההצגה איים לגנוב סלט קטן של שומר עדין להפליא. תוספת מפתיעה יותר היה סלט גזר קטן בעל טעמים מעושנים, אשר למרות זאת נראה כמשהו שהגיע ממקום אחר ולגמרי לא מזרח תיכוני.

אם הגזר נראה מעט לא שייך, הרי שבמנת פילה באס עטוף בעלי גפן וממולא במנגולד וזיתים (98 ₪) היה מרכיב שנראה כאילו נפל מכוכב אחר: סלט קטנטן של סלק וחזרת. לדעתי מדובר בבדיחה קטנה של בעלי הבית על חשבון הזוגיות יוצאת הדופן שמתגלמת במסעדה. במוקד הקולינרי של מאג'דה נמצא המטבח הערבי המקומי, אותו ייצגה היטב במנה תוספת הפריקה, אבל תוספות קטנות כמו סלט הגזר או סלט הסלק מזכירות כי יש כאן גם צד אירופאי ואפילו פולני. מכל מקום, הסלק היה הסאבטקסט של מנה מפוארת ומרשימה שלא היתה מביישת מסעדת פאר של אוליגרכים. הדג נעטף כאמור בצורה הרמטית בעלי גפן ונצלה על הגריל. כתוצאה מכך בשעה שהמעטפת הפכה לפריכה, הדג והמילוי נותרו עסיסיים ומלאי טעם. זילופי היוגורט, הטחינה ושמן הזית המאפיינים חלק גדול ממנות המסעדה, תפקדו כרטבים והגבירו את עושר הטעמים של המנה הגאונית הזאת.

המנה העיקרית השניה היתה הרבה יותר בסיסית, אבל גם היא היתה נפלאה: תבשיל קציצות טלה עם מנגולד, חומוס ולימון כבוש שהוגש על קוסקוס עדין (87 ₪). הקציצות היו עדינות מאוד – אולי אפילו משעממות קצת – אבל עם המרכיבים האחרים נוצר תבשיל חורף נהדר ובעל טעמי אדמה מודגשים. גם כאן זליפה של טחינה חיברה את מרכיבי המנה והוסיפה לטעמה האוטנטי.