את שטרית אני מכיר באמצעות האוכל שלו שאני אוהב בקיטשן מרקט.
לכן, כשראיתי בפייס שבמשייה פותחים בארוחת צהריים החלטתי להגיע.
באתר המסעדה מפורט התפריט באופן ברור ומדוייק, להוציא ספיישלים, כך שהגעתי די מוכן
להזמין. העסקית כוללת ראשונה ועיקרית ולחם עם מתבלים וכוס תה היביסקוס קר (מעולה) במחיר
העיקרית. בנוסף לכך, למי שעשה שיתוף לדף הפייס, מוענקת עד סוף החודש הנחה בגובה 20%.
מה היה לי:
שלושה סוגי הלחם: מחמצת, גרעינים מבית אביבה וסילייה מצויינים ופוקצ׳ה שנאפית במקום שלעניות דעתי ראויה לשיפור. ליד מטבלים: רסק עגבניות בשמז ויוגורט עם תערובת תבלינים שמזכירה לי דוחא (לא בטוח רשמתי נכון את תערובת התיבול המצרית).
לראשונה: כרוב ממולא (+ 12 ₪). עלה כרוב חלוט ממולא בקרם עגבניות, קוביות קטנות של שוק טלה בתיבול כורכום
וצנוברים עם קצף אורז חלבי.  זוהי אחת ממנות הספיישל שלאחר שאכלתי ואהבתי מאוד מאוד המלצתי להכניסה
לתפריט הקבוע. מנה זו כאחרות מוגשת מעוצבת, דבר המוסיף להנאתי כסועד.
לעיקרית בחרתי באחת ממנות הבשר: פיקנייה (112 בתפריט) פרוסה דק עם תפוחי אדמה, ציר עשבים ובצלים כבושים.
אהבתי את הבשר שהוכן לנגד עיני (ישבתי קרוב למטבח הפתוח וצפיתי בהנאה בעבודת הטבחים). את התיבול וגם את בצילחות.   
בין שתי המנות קיבלתי, כשאר הסועדים , מנת פינוק: חלמון מאודה עם קרם תפו״א תרד ושמנת ואגוזי מקדמיה עם ויניגרט שרי. נו, למי שאינו אוכל ביצה נוזלית כמוני הייתי מעדיף מטעמי השריטה שלא לפרט את התייחסותי למנה. (:
לקינוח מתוך תפריט שבעל פה, הסתקרנתי לגבי מנת הדלעת אך בחרתי המרנג הרוזמרין (34) שהייתה לא פחות ממעולה לחיך שלי.  להפתעתי התבקשתי לחוות דעתי על מנת הדלעת שהושרתה בסוכר ולימון עם צימוקים והל, ג׳ל לימון, קרמו ריקוטה וגלידת זרעי כוסברה וקרמל. הופתעתי לטובה  על שילובם של דלעת, הל וכוסברה במנת קינוח אחת. מטבח יצירתי מופגן במשימה של צהרי היום, במחיר שפוי , באווירה נוחה ונינוחה.  יופי.
מילים על השירות: ראוי להיות יותר קפדני, קשוב ומגיב לבקשותיו של הסועד.  אני מניח שהחריקות הקלות, שלא העיבו על ההנאה שלי שכן באתי ללא לחץ זמן, הינן מחלות ילדות של הפעלת העיסקית.