לאט לאט המסעדה היפה של הגבעה בבצרה הופכת להיות מסעדת הבית שלנו, יש בה משהו שמנתק אותך מהסביבה, שנותן מנוחה מהרעש מסביב.
הגענו ביום רביעי בשש וחצי והמקום היה יחסית ריק, המלצרים התרוצצו סביבנו והיו מקצועיים, יעילים ומתענינים, גם מנהלות המשמרת באו כמה פעמים לבדוק אם הכול בסדר ואיך הייתה המנה מהספיישלים שבדיוק נכנסה כי חשוב להם להבין אם יש מקום לשיפור, מקצועונת אמיתית.
אכלנו בוראטה עם סלט עגבניות מכמה סוגים, הבוראטה הייתה מעט אנמית כרגיל אבל העגבניות, רוטב באלסמי מצומצם בחוכמה ושילוב ירקות לקחו אותה למעלה במנה רעננה וקלילה.
אורקייטה עם דלעת ואשכולית אדומה הייתה מנה ראשונה נוספת של פתיתי פסטה פריכים (הצורה היא אוזניי חזיר, והפריכות התאימה להם יפה) עם קוביות דלעת חיה, אשכולית אדומה, שקדים ורטוב חמאה חומה. מנה נהדרת של מרקמים וטעמים.
מנה עיקירת אחת שטעמנו הייתה לינגוויני בשר לבן עם שום ועגבניות והמון המון צ'לי שהייתה חריפה ומענגת, פשטה טרייה עשויה בדיוק והמון בשר איכותי, פשטות נהדרת.
לקינוח בננה לוטי עם קרפ מדוייק ופריך, בננות נימוחות , רוטב קרמל  מלוח אלוהי וכדור גלידה צחורה...
ביחד עם כוס יין, כוס אשכולית אדומה והפוך החשבון התייצב לו על 265 ש"ח, לא זול אלב שווה כל רגע.
גוז ודניאל היא קלישאה של מסעדה שלא שומעים עליה יח"צ, לא מנסה להשתנות אבל מציבה סטנדרטים גבוהים של שירות ואוכל, קלישאה שחסרה לנו פה