הבן הקטן שלי כבר זמן רב מאד, בעיקבות צפייה בסדרת בוב ספוג מבקש ממני לאכול קציצות סרטן.

 

אני לפני מספר שנים הייתי מבלה זמן רב בדבלין, הייתי אוכל מדי פעם קציצות סרטן (crab cakes), קציצות נפלאות, שמנות, מלאות בבשר סרטנים, ציפוי עדין של פירורי לחם טעימות בטירוף, הטעם של בשר הסרטן מאד מאד דומיננטי.

 

משום כך הבקשה של בני נפלה על אזניים קשובות מאד. לאחר חיפוש קצר ראיתי שמסעדת ויינברג מגישה מנה של קציצות סרטן.

ציפיתי להגשים את הפנטזיה של הבן וחשוב יותר לשחזר באיזשהו אופן את הטעם הנפלא הזכור לי של המאכל הזה.  

 

ובכן, שני היעדים לא הושגו.  

 

הזמנו פוקציה. קיבלתו פוקציה בגימור של בייגלה, טריה, חמימה, וטעימה בסך הכל, למרות שזה לא ממש היה פוקציה.

הבעיה הייתה שהפוקציה הייתה קטנה באופן מאד מקומם, במיוחד בהתייחס לתמחור של 16 שקלים.  

ב 5 שקלים אני מקבל במאפיית הטאבון ברעננה ביגלה לא פחות טעים וגדול פי 3 בגודלו.  

וזה כבר סימן לא טוב.  

 

קציצות הסרטן היה ארבעה קציצות זעירות בגודלם,  מעין כדורים. ציפוי עבה וגס של בלילה, פירורי לחם מעל. הקציצות באו על מעין מרק תירס שמנתי שהיה לא רע בכלל.

הזמנתי שתי מנות כאלו. 

 

בקציצות אלו לא הייתה אפילו זכר לטעם של סרטן.  

למעשה הדבר שייחד את הקציצות הוא חוסר כמעט מוחלט של טעם.   

לאחר מחשבה מעמיקה אני מניח שהטעם הדומיננטי בקציצה היה קישואים. באופן מאד מאד עדין. 

אין שום ספק שבשר סרטנים לא היה המרכיב הדומיננטי בקציצות. יש לציין כי ניתן היה לראות בקציצות נקודות אדומות קטנות של בשר סרטנים. הכמות היתה כל כך זעומה שלא היה לבשר שום השפעה על הטעם של המוצר המוגמר.

הן גם לא היו טעימות בלי קשר.

 

אני אהייה מאד זהיר בדברי, לכנות קציצות שכאלו "קציצות סרטן" זה כמעט על גבול ההונאה.

מחיר המנה היה 53 שקלים. 53 שקלים הלא מוצדקים ביותר שיצא לי לבזבז בשנים האחרונות.

 

בסיום הארוחה היגיע פתאום לשולחננו אדם ושאל אין היו קציצות בסרטן. על פי נימת דבריו נראה שהוא ציפה לקבל תשובה שגרום לו לעוף על עצמו.  

אמרתי לו בכנות ובקיצור את דעתי. והוא נעלם מהר יותר ממה שהוא הופיע.