מאיר אדוני היה כנראה עסוק במשחקי השף או משהו...

 

בלטו בחסרונם: המבורגר קובנה מהספיישלים, ובעת ההזמנה הסתבר שגם מנת הקובנה עצמה.

 

למנות הראשונות הזמנו לחם מחמצת שהיה מעולה, שהוגש לצד חמאה ואיולי/קולי מצויינים וג'בטה שהייתה טובה, אך התגלו בה חלקים קפואים (שאמנם לא פגע יותר מדי בטעם המנה).

 

ויטלו טונטו - הוצג כקרפצ'יו, בפועל היה באמת ויטלו טונטו, כאשר חתיכות הבשר נדבקו לנייר הפרגמנט באופן שהקשה על ההפרדה שלו.

סלט ארטישוק שהיה גדול אך די פשוט, קרואסון מוח שהיה חביב ומהספשילים מעין סלט קפרזה.

 

מסקנה עד לכאן: כל מנה הייתה יקרה ב-30 ש"ח ממה שהיא הייתה צריכה להיות, והרמה הייתה סבירה ותו לא - ובהתחשב בכך שמדובר במזללה, מדובר לדעתי בתעודת עניות למקום.

 

מהמנות העיקריות, שהוגשו טיפין טיפין (בכל זאת - 8 סועדים, למה שיאכלו ביחד), תוך שהסכו"ם נערך במקביל להגשה, נלקחו ניחוחות טיחואנה, מנה עם שילוב טעמים מעולה (זכרתי שלקחנו את המנה הזאת בלומינה בעבר, ושם היא לא הייתה טובה, אבל יכול להיות שאני מתבלבל); כבדים צרובים, לינגוויני ורדה - שהגיע קר והחוזר כ-10 דקות מאוחר יותר, לאחר שכולם כבר סיימו את המנות העיקריות, ופעמיים מנת פילה של אביב - כ-130 גרם פילה מעולה על 143 ש"ח, לצד בליני עם נקודה של פטה כבד עוף. חבל ששתי המנות שהוזמנו מדיום - הגיעו קצת פחות מוול דאן (ווול דאן מושלם באחד). מצד שני, הבשר היה באמת מעולה, ככה שזה לא הפריע לטעם של המנה. מצד שלישי, במחיר כזה, ובמקום כזה, אתה מצפה גם לביצוע מעולה, וזה לא היה. כמו כן, במחיר הזה היו יכולים לפרגן בתוספת יותר משמעותית למנה מאשר שלוש מטבעות בליני.

 

מהקינוחים, קיבלנו ע"ח הבית את 'מזרח תיכון חדש' - קינוח מעניין עם טעם מודגש של שמן זית, 'אמוציות מתוקות' - תכלס מוס פשוט. אחרים עפו, אני לא, וקרמו, אצבעות שוקולוד מענייניות שעמדו במה שמצופה מהקונדיטוריה של המזללה.

 

הקפה (הסביר לכל היותר) הגיע, כמובן, באיחור.

 

בשורה התחתונה - המזללה הינה מקום נחמד מאוד להגיע אליו לקינוח, בוודאי במחיר המאוד הוגן של 45 ש"ח למנה. ובאמת עשינו את זה גם לפני כמה חודשים, ואכלנו קינוח שהיה לא פחות ממעולה, של קמפרי ורוויון.

 

מצד שני, ברמת המחירים הזאת, האוכל, אפעס, ורמת השירות, לא מצדיקים את התמורה.

 

 

 

הא. ובאחת המנות הייתה אבן קטנה.