מוסד שהתחיל כ-food truck שפעיל גם כיום, אבל בהובוקן ניו ג'רזי. במנהטן יש כמה נקודות מכירה שלהם, שפרושות בעיר. אנחנו ביקרנו בזו שנמצאת ב food plaza בפינה הדרום מזרחית של הסנטרל פארק.

ההתמחות של לוק זה לובסטרים. הכי טריים. הכי טובים. באתר תיאורים גראפיים מאד על איפה שהוא מוצא אותם ומה הוא עושה איתם.

הזמנו lobster roll, שזו המנה הקלאסית שלהם. 17 דולר. לא זול יחסית לנהוג בדוכנים בסיגנון כזה.

כיוון שזו היתה ההיכרות הראשונה שלנו עם המאכל הזה, לא ידענו שבניו אינגלנד, איזור המוצא של המנה, יש מחלוקת סוערת בין הצפון לדרום על הדרך הנכונה להגיש אותה: כשהלובסטר הוא קר או חם.

בלוק, לצערנו, בחרו בשיטה המקובלת בצפון ניו אינגלנד - לובסטר קר. אני מניח שהסיבה היא להעצים את הטעם של הלובסטר, אבל לא אהבנו את זה ככה, והייתי מעדיף את זה בערך בטמפרטורה של הלחמניה שהיתה חמימה ממש במקצת אבל בטח לא קר.

בנוסף, הרוטב הלך לי לאיבוד. זה בכל זאת לא לובסטר נקי בצלחת אלא מנה שמוגשת בלחמניה עם רוטב, אז צריך להרגיש את הרוטב. הייתי שמח אפילו אם הוא היה קצת פיקנטי.

לסיכום, הלחמניה היתה מאד מוצלחת. מעט פריכה מעט חמאתית. הבשר של הלובסטר היה רך והרגיש איכותי. אבל הבחירה להגיש אותו קר והרוטב שלא הורגש הורידומלגמרי את המנה בעיניי.

בפעם הבאה אנסה לובסטר רול בבוסטון או בקונטיקט, ואוודא לפני כן שהוא לא מוגש קר. לוק נותר מבחינתי כאכזבה. אם אתם בכל זאת מעוניינים לחפש אותו - זה האתר, וברשימת ה-locations ה-Nauti Mobile זה הפרטים על המיקום של המשאית עצמה.
 
לקינוח, נכנסנו באותה פלאזה למקום שבו ניתן להרכיב לעצמך פרוזן יוגורט. מקבלים כוס. יוצקים לבד את היוגורט. מוסיפים טופינגז מכל הסוגים המינים והצבעים (צילמתי ממש טיפונת ממה שבאמת היה שם). ובסוף שוקלים לך את זה. כוס הגונה למדי יצאה לנו בסביבות 9$. גימיק אמריקאי במיוחד, אני מעדיף את המכונה של ה-tasting room שמוציאה יין.