כשהבנתי שרמת המחירים בפראג היא יותר מסבירה אמרתי לבחור שאנחנו חייבים לנסות את מסעדות המישלן שם כיוון שזו הזדמנות מצויינת לחוות את החוויה הזו בלי לשבור את כל החסכונות שלנו. מתוך השלוש הנמצאות בפראג בחרנו שתיים, הראשונה מביניהן הייתה Field  אשר מגדירה את עצמה כ Free Range Dining והדגש העיקרי בה הוא על חומרי גלם מעולים. העיצוב של המסעדה מתכתב עם השם ובכל חלון ניתן למצוא כלי עבודה אחר (כולל קילשון ענק בחלון ליד הכניסה), התקרה מוארת עם ציורים שונים הקשורים לטבע ולשדות.

המוזיקה שנוגנה ברקע של הארוחה הייתה קצת יותר מדי ערוץ האופנה בחלק מהמקרים אבל היא הייתה בווליום מספיק גבוה כדי שלא נשמע את השולחנות מסביב ומספיק נמוך כדי שנוכל לדבר בנחת.

למרות שתפריט הטעימות עשה לי עיניים החלטנו לוותר עליו כיוון שהוא כולל דברים שונים שהבחור לא אוכל והלכנו על ארוחת א לה קארט.

לפני המנות הראשונות הגיעו שני סוגי לחמים – לחמניות פרעצל מצוינות ולחם דגנים עדין ונחמד. לצידו הגיעו גבינה שמיוצרת על ידם וכן חמאה בטעם עוף – הצליחו להכניס לתוך החמאה את הטעמים הללו ובמקביל גם פוזרו מסביב פירורים שנטעמו כמו עור עוף שטוגן לקריספיות נעימה ולאחר מכן נטחן.

לאחר כמה דקות הגיעו שני משעשעי חך – הראשון היה ריאט בקר על צ'יפ שהיה כנראה עשוי מתפוח אדמה ועליו קרם אפונה. השני כלל שני מרכיבים – פיסת תפו"א שלדעתי עבר קונפי עם קרמים של ירקות שורש עליו ופחזניות מופלאות, שבחיי שהייתי אוכלת עכשיו דלי שלם מהן, מלאות בקרם ירקות שורש והיה שם גם ניחוח חזק של כמהין.

לראשונות הזמנו:
Red mullet, Granny smith, avocado, sea buckthorn
קוביות של דג מולית אדומה עם קוביות תפוח והיפופיאה – צמח שעד היום הכרתי מריבות ומעליו הייתה מעין קציפת אבוקדו שהייתה פשוט נפלאה. מנה קרירה, מרעננת ודרך נהדרת לפתוח את הארוחה.
Duck, shallots, blackberry, hazelnut
חלקי פנים של ברווז (לבבות בעיקר אבל גם חתיכות כבד) עם אפר שאלוט, ג'לי פטל ואגוזי לוז. מעל הכל כמובן קציפה (מוטיב חוזר) – מנה נהדרת, מיוחדת ונעימה בבטן.

לעיקריות הזמנו:
Quail, black salsify, morel, almonds
המנה כללה חזה שליו שהיה עשוי לשלמות, רגל שהייתה ממולאת במוס שאני מניחה שגם הוא מבשר השליו ועוד חתיכה שלדעתי הייתה מבוססת על חלקי הפנים של השליו (ובכלל, אני נהנית לראות מקומות שעושים שימוש בחלקי פנים). מסביב פוזרו שקדים, חמוציות טריות ופטריות מורל. מתחת לשליו היה פירה של סלספי שחור, פוזרו גם מה שנראה פיסות של עור השליו אשר טוגנו לפריכות מושלמת ומסביב להכל נמזג דמי גלאס וויסקי שהוויסקי לא הורגש בו ממש, אבל היה ליווי מעולה למנה.
Lamb, broccoli, sheep cheese, buttermilk
פיסות של טלה עשוי לשלמות (לדעתי backstrap) ולב טלה צלוי על קרם ברוקולי, פירורי ברוקולי וגבינה, ברוקולי צלוי וקצף buttermilk מעושן. בהחלט מנת וואוו גם במראה וגם בטעם.

לאחר מנוחה קצרה הזמנו קינוחים:
Cheese selection from Krasolesí, date bread
צלחת גבינות מקומיות אשר הגיעה עם ארבעה סוגי גבינות, קונפיטורת אגסים שנעשית במקום וכן לחם תמרים שהייתי שמחה לקחת איתי הביתה ולהתייחד אתו.
Rhubarb, sheep cheese, macadam
רוברב צלוי ומעליו מרמלדת רוברב, סורבה רוברב, מרנג ורוד וכמובן שקיבלתי נר כדי לחגוג יום הולדת. בצד הגיעה גבינת עזים עם פירור מקדמיה שהזכירו לוטוס, אבל טעים.
לאחר הקינוח גם קיבלנו קופסת פרלינים שכללה אחד משוקולד לבן, אחד משוקולד חלב ואחד משוקולד מריר, המריר היה המוצלח ביותר מביניהם. חשוב לציין שהמצע עליו הם נחו היה אכיל בעצמו – מעין קורנפלקס מלוח ומגניב לחלוטין.
שתינו בקבוק של ברברה שאני לא זוכרת של איזה יקב וסודה.

אני לא זוכרת את החשבון המדויק אבל בסך הכל כולל הטיפ שילמנו קצת פחות מ 600 שקלים.