המליצו חברים מקומיים. בן דוד שפגשנו במוזיאון היום אמר שהיא ״מאד אלגנטית״


שכונת סנטה טרזה נמצאת על הר ולהגיע למסעדה המונית טיפסה וטיפסה ולעין התגלה נוף העיר המוארת.

מהמדרכה יורדים במעלית למסעדה,חלקה על מרפסת צופה לעיר וחלקה מקורה, אכן אלגנטית עיצוב מושקע.כסאות עץ לא נוחים.


המטבח אמור להתבסס על חומרי גלם מקומיים.תפריט גם באנגלית,אין ספק זו מסעדה שממליצים  לתיירים.

ויתרנו על לחם וממרחים(35שח)לזוג וניגשנו לראשונות

לי-4אמפנדות במילוי בשר,בצק מטוגן בעובי נכון מלית פיקנטית בכמות נדיבה,בצד שני מתבלים אחד מריר של ירק מקומי-לא חשתי במרירות והשני סלסת עגבניות צהובות גם תפל למדי

לו -לב דקל. הגיע מגש במבוק כחצי מטר בתוכו גזע דקל חתוך ומלצר הוציא את תוכנו לצלחת.בצד סלסלה ירקרקה גם לא עזת טעם. בהחלט מנה לא שיגרתית,ללב הדקל טעם עדין

עיקריות-לו אנטרקוט עם סלט של 3סוגי שעועית -ירוקה טריה,לבנה שחורת עין ולבנה גדולה כל זה עם עלים ירוקים.הבשר היה טוב,עשוי מדיום כמבוקש,הוגש עם פרופה farofa,פרוריצמח מנדיוקה-הזכיר לי פרורי גריסיני. מנה בסדר אבל לא מלהיבה

אני לקחתי מוקקה של דג היום,מוקקה הוא תבשיל אופייני למדינת בהיה .עשוי עם שמן דקל. הייתי סקרנית לטעום מוקקה
בפועל קבלתי חריימה לא מתובל -תבשיל בקדירת  חרס שהמלצר העביר ממנה לצלחת-4חתיכות דג בגודל3על3  סמ,הדג היה די יבשושי אבל בצלים וחלקי עגבניה מהרוטב החיו אותו.בצלחת היתה גבעת אורז קטנה וערימת פרופה-לא אהבתי את המרקם הפרורי נוקשה ונשארה בצלחת.

אף אחד לא ניגש לברר האם טעים,אף אחד לא שם לב האם ומה נשאר בצלחת.

לקינוח-לקחתי קינוח פוטוגני (ראיתיו באתר שלהם)על בסיס גויאבה אדומה.חצי גויאבה עליה כדוד של סורבה גויאבה,מסביב עיגולי מוס...גויאבה ולמרבה המזל גם מעט רוטב פסיפלורה. מנה שנמאסת אחרי 4 כפיות

לפני הקפה, המלצר סיפר שאת פולי הקפה הם קולים לבד טוחנים לבד,הציע לו לוקחת רבע קג טחון .
הקפה אכן היה מצוין וחובב הקפה בקש לטחון לו רבע קג

החשבון כלל 13%דמי שרות, בניגוד לשאר המקומות שם רק 10%. הקפה הטחון הופיע בחשבון וכמובן נוספו למחיר13%

שילמנו 393 ש״ח , הארוחה הכי יקרה שלנו בריו.ובינונית לגמרי . אין ספק ,לולא המיקום לא היתה כה פופולרית

לפחות הנסיעה בחזרה היתה בהובר ...

אם אתם בריו,על מסעדה זו מציעה לותר