זול בבודפשט, כל כך זול וטעים שאחרי מסעדת מישלן אחת, החלטנו ש – למה לא. בוא נלך על עוד אחת. COSTES DOWNTOWN, בעלת כוכב מישלן אחד.
אחד הדברים שבהם אני יחסית בר מזל (או לא) הוא שאשתי לא ממש אוהבת לאכול, פרט לאיזה 4-5 דברים. מה שאומר שכהולכים ביחד למישלן, אני גם אוכל את האוכל שלי, וגם למעשה את רוב האוכל שלה.
הפעם לא היה לנו מקום לערב, אבל הזמנו צהריים. הדיל המדהים של המסעדה שהיתה הראשונה בבודפשט שקיבלה כוכב (בעצם, אחותה המרוחקת יותר. הסניף הזה קיבל כוכב רק לפני שלושה חודשים) הוא מנה ראשונה, עיקרית ואחרונה ב 23 יורו. מדהים. יחד עם כוס יין אחת, בקבוק קולה אחד, בקבוק מים אחד וטיפ, הכל עלה לנו קצת פחות מ 70 יורו.
 
פתיח: על חשבון המסעדה, צ'יפסים קטנים עשויים מירקות עם מטבל טעים. חביב לפתיחה.
לחם: חמים וטעים עם חמאות מתולתלת (לא יודע איך עושים את זה). לאחת היה טעם גבינתי עשיר, ולשניה טעם שהזכיר קצת כמהין. החמאות היו מדהימות, גם הלחם.
ראשונות: בטן חזיר על תפוח וסלק – זאת רק הפעם השניה שאני אוכל בטן חזיר. הראשונה היתה במסעדה במנדרין בווגאס, וזה היה לא טעים שם בכלל. זה היה דווקא טעים ועסיסי מאד. הבעיה היחידה היא שהעור משום מה לא נדבק לשאר הבשר, כך שהביצוע הטכני מעט כשל. אני גם לא בטוח עד כמה היה קשר לתפוח והסלק הדי מתוקים (ונתתי את רובם לאשתי, בגלל שזה מהדברים הבודדים שהיא כן אוכלת). מנה טעימה עם חיבור בעייתי וטכניקה לא מושלמת
סלמון על קרם אבוקדו ובייבי תפו"א – הסלמון היה עשוי פחות מבדרך כלל, סוג של מדיום רייר למאה גרם שהיו על הצלחת, ומבחינתי זה מצוין. אני אוהב להרגיש אותו עדיין חצי נא. קרם האבוקדו היה יפהפה. בכלל המנות במקום הזה יפהפיות. וזאת גם היתה מנה טובה מאד בלי קשר. יש לי תחושה שהסלמון היה סו וויד. אבל אני לא בטוח.
 
עיקריות: קונפי כתף כבש עם אספרגוס ופטריות – אף פעם לא אכלתי כבש קונפי ודווקא הבישול הזה מאד מחמיא לו. כבש רך ומלא בטעמים (בערך 180 גרם לדעתי) למרות שהוא לא היה אדום כפי שהוא היה בתנור. כלומר, הוא נראה וול דאן ועדיין היה רך כמו חמאה. האספרגוס והפטריות היו צבעוניות וטעימות והמנה כולה היתה נהדרת
ריזוט תירס עם צנוניות – ריזוטו זה טעים, תירס זה טעים (והיו גם בייבי תירס צלויים שהיו בכלל מדהימים). מנה קצת כבדה בגלל שזה ריזוטו (ובגלל שלמרות שזאת היתה המנה של אשתי, אכלתי יותר מחצי ממנה), אבל מאד טעימה. ריזוטו עם טכניקה מושלמת.
 
אחרונות: סומלוי גלושקה פרלין ושוקולד – הם הסבירו שזו מנה אחרונה הונגרית קלאסית. הפרזנטציה היתה מושלמת, בהתחלה... הגיע כדור שוקולד יפהפה, והמלצרית שפכה עליו רוטב שזה היה גם יפה. הבעיה היא שהרוטב החם שבר את הכדור, וזה היה פחות יפה. הקינוח בעיקרון היה קצת פחות קראנצ'י וקצת פחות מתוק משקיוויתי. בינוני יחסית.
טארט לימון עם יוגורט וסורבה ווניל – אחרונה קצת יותר טובה. בעיניי, האיזון לא היה מושלם, הסורבה היה מאד טעים, אבל טארט הלימון היה טיפה יותר טארטי משהייתי רוצה.
באופן כללי, האחרונות, למרות שהיו לא רעות, לא היו ברמה של שאר הארוחה.
 
כאמור, 70 יורו לכל הטוב הזה. השירות היה מעולה לגמרי, וכלל סומלייה חביב.
מה שאני לא מבין זה איך מסעדה שמציעה ארוחה מכוכבת ב 23 יורו לא מלאה בצהרי יום שני. אבל שיהיה, יותר מקום בשבילנו.