ניסיתי מנות אחרות מהרגיל, היה נחמד, אבל מתברר שלא סתם בפעמיים הקודמות דבקתי באותן מנות...

 

ניסיתי הפעם "קרפצ'יו סינטה בקר" ("על מאפה איטלקי, בלסמי סיגליות, גבינת עיזים ובצל סגול"). בשונה ממסעדות אחרות, הם לא מגישים את הפרוסות ישר על הצלחת אלא על מעין פוקצ'ות חצי פריכות. זה היה נוח מצד אחד, ומצד שני אני דווקא אוהבת את הטעם הנקי של הבשר, ולכן את רובן אכלתי בנפרד וניצלתי אותן כדי למרוח עליהן מהפטה כבד שהזמין שותפי לארוחה. היה נחמד (אם כי בסה"כ די סנטדרטי, בכל זאת קרפצ'יו).

 

השותף הזמין כאמור "פטה כבדים" ("על מצע קרמבל בצל ופלאן בצלי פנינה, מקרון קרם כרישה ובריוש") שבשונה ממסעדות אחרות הוגש (מוקצף?) בתוך כוסיות והיה פחות קרמי ממרחי ויותר מוסי אוורירי. אהבתי מאוד את המרקם. בדומה למסעדות אחרות גם כאן הגישו איתו רק שתי פרוסות טוסט קטנות (לפחות מוכנות במקום, אבל לא ציפיתי לפחות). הוא ביקש וקיבל עוד, אבל אני מודה שהכמות המינימליסטית הקטנה מדהימה אותי בכל פעם מחדש. מי יכול לאכול את כל הפטה עם כ"כ מעט לחם?

 

הוא תרם לי את המקרוּן שהגיע עם המנה. מעולם לא ניסיתי לטעום מקרונים (תמיד נראה לי מגעיל, אפילו מבחיל, בצבעי מאכל בלתי מגרים בעליל, בעיניי אוכל אמיתי למבוגרים לא אמור להיות צבוע ככה) והפעם הבנתי למה: זה בעצם מרנג! איכס . אבל המילוי הפנימי היה טעים להפליא ולכן הסרתי את ה"בצק" ואכלתי רק אותו. 

 

למה עיקרית הוא הזמין "נתחי פילה בקר" (עם "אווז מעושן, ניוקי תפודים, קרם ערמונים ורוטב פורט") מנה מצוינת (תוספת של 15 ש"ח לעסקית) שכבר אכלתי כמה פעמים בעבר ולכן הפעם רציתי לגוון.

 

הזמנתי "אוסובוקו לבן וירקות שורש" ("על מצע ריזוטו ארטישוק לימוני ויין לבן") והמלצרים הסבירה שזה בעצם שוק שמבושלת עם ציר ירקות, כלומר לא נראה צלוי. בפועל זה היה ממש טעם של עוף מכובס, כזה שיצא ממרק עוף. אולי לא מפתיע (בשל צורת הבישול הדומה) אבל בעיניי זה היה מאכזב, כי למה שלבשר חזיר יהיה טעם של עוף? (ואני לא חובבת עוף גדולה, בעיקר לא כזה שיצא ממרק, ולמעשה גם לא אוהבת מרק עוף). השותף טעם ואישר שאכן יש לזה ממש טעם של עוף מכובס ושיש כאן החמצה... אבל הוא זרם עם המנה אז במקום להחזיר (המלצרית הציעה) התחלפנו ואכלתי בעיקר משלו. הריזוטו היה חביב, לא משהו מיוחד לספר עליו (וקצת חבל שהוגש חמים על גבול הפושר, אבל לא הפריע לי מספיק כדי שאטרח להעיר).

 

על המנה האחרונה ויתרתי כי אני לא כ"כ מתלהבת מהקינוחים של הנמל וגם הייתי כבר די שבעה בסה"כ. השותף הזמין "מוס גבינה ופירות יער" (מוגש בדלי מתכת קטנטן ועם שקדים מקורמלים מעל). טעמתי; כפי שחששתי, השקדים המקורמלים היו מתיקות דביקה ובלתי נסבלת עבורי; המוס עצמו היה חביב (גם הוא היה מתוק מדי לטעמי), אבל פירות יער של ממש לא היו בו אלא רק סירופ (או קולי או משהו כזה) והוא לא היה מוצלח לדעתנו. הוא פשוט חפר ואכל מתחתיו... ואני ויתרתי אחרי כפית אחת. גם הוא לא התלהב יותר מדי מהמנה אבל חיסל אותה עד תומה (זה לא היה קשה).

 

בסה"כ הייתה ארוחה נעימה וטעימה, אם כי בגזרה הקולינרית התנדנדה קלות. מצד אחד כבר יש לי שם מנות מנצחות שלא מאכזבות אותי (המנה הראשונה של "ריזוטו זעפרן, שרימפס וסרטנים, ציר צדפות ויין לבן" מצוינת) אבל כמה אפשר לאכול אותו דבר? קצת חבל לי שהתפריט כ"כ מצומצם ושלא כל המנות שומרות על אותה רמה גבוהה. יש מצב שאחזור בפעם הבאה כשתהיה איזו ארוחה מיוחדת מעניינת או כשהתפריט יתעדכן.