בשבוע שעבר טיילתי יומיים בירושלים כשבטווח ישנתי אצל אחי במבשרת. ארוחת צהריים אחת הייתה באנה - המסעדה החדשה והמאד מדוברת. השניה הייתה בטלביה, ממסעדות קבוצת מחניודה.
אנה - Anna Italian Cafe: איטלקית חלבית כשרה ואיכותית (!)
מסעדה איטלקית כשרה חלבית חדשה שהיא חלק ממיזם חברתי (העסקת נוער בסיכון) ושעל בניית התפריט שלה והליווי הקולינרי היה אחראי מושיקו גמליאלי ממונא. הרבה כבר נכתב עליה. בעיקר דברים טובים מאד. אחרי ביקור אחד שלי בצהריים - המחמאות בהחלט במקומן.
הגעתי בלי הזמנה מראש. המקום עצמו שנמצא בקומה ה-2 של בית אנה טיכו, שקומתו הראשונה משמשת כמוזיאון/גלריה, הוא יפה, מואר ונעים. האקוסטיקה לא משהו, אבל איפה כן...
הופתעתי מכמות הסועדים בצהריים מרגע פתיחת המסעדה (13:00). כמה דקות של המתנה ונמצא לי מקום על הבר. די מהר המסעדה התמלאה לחלוטין, כולל הבר והמרפסת החיצונית, ועוד היו אורחים נוספים שהמתינו, מה שיצר לא מעט לחץ שנראה שעמדו בו בכבוד. אני אישית זכיתי לשירות מתוקתק וטוב על הבר.
אין עסקיות צהריים (לא מפתיע). התפריט הרגיל לא גדול, אבל מגוון ומעניין למדי.
למנה ראשונה הזמנתי את הסלקים הצלויים. 32 ש"ח. מנה שכוללת סלק צלוי, פרוסות דקיקות של סלק מוחמץ, בצל אדום צלוי, גבינת סנט מור, בלסמי מצומצם, פסטו וגבינת פרמזן מגוררת. אחלה מנה. סלקים שניצלו במדויק, כך שנשארו מעט אל דנטה ולא היו רופסים. תיבול טוב ושילובי טעמים טובים מאד של הסלקים, הגבינות והפסטו.
למנה עיקרית בחרתי בפפרדלה עם פילה לברק ברוטב חמאת לימון וגרמולטת עשבי תיבול. 72 ש"ח. לא מנה ענקית, אבל עושה את העבודה. זו אחת ממנות הפסטה היותר טעימות שאכלתי בזמן האחרון. פסטה תוצרת בית שבושלה אל דנטה, רוטב נהדר חמאתי-לימוני, דג טוב עם עור פריך. מנת פסטה לתפארת: עשירה, טעימה ומפנקת.
גם לקינוח היה מקום: טארט לימון. 34 ש"ח. טארט פשוט וקלאסי שהוכן בדיוק כמו שטארט לימון צריך להיעשות: בצק פריך וטעים, קרם לימון קר במתיקות עדינה ומאוזנת היטב, מרנג איטלקי רך, עדין ונעים. אחלה.
נהניתי מאד באנה. יש כאן יופי של מקום. מקום מושקע מכל הבחינות, עם אוכל מוקפד וטעים. כן כן - מסתבר שכשרוצים (ויכולים), גם אוכל כשר חלבי יכול להיות טעים, מעניין ואיכותי. מסתבר גם שלפעמים מבקרי האוכל במדורים השונים צודקים בביקורתם.
למחרת...
טלביה (Talbiye) - בית קפה בבוקר, מסעדה בצהריים ובר יין בלילה:
טלביה היא מסעדה ששייכת לקבוצת מחניודה, קבוצת המסעדות הישראלית המצליחה ביותר בירושלים (מחניודה, הסדנא, יוד'לה, קייטרינג אגריפס ובר יין חדש דנדש בשם בר יין), ובלונדון (Palomar ו-Barbary). מי שאחראי על מסעדת טלביה הוא שף בשם ניר לוי.
טלביה היא מסעדה ששייכת לקבוצת מחניודה, קבוצת המסעדות הישראלית המצליחה ביותר בירושלים (מחניודה, הסדנא, יוד'לה, קייטרינג אגריפס ובר יין חדש דנדש בשם בר יין), ובלונדון (Palomar ו-Barbary). מי שאחראי על מסעדת טלביה הוא שף בשם ניר לוי.
המסעדה הקטנה יושבת למרגלות תאטרון ירושלים, ברחוב שופן בעיר. בשעות הבוקר משמש המקום כבית קפה עם ארוחות בוקר ומאפים. בצהריים ובערב כבראסרי צרפתי-אירופאי ובלילה הוא פועל כבר יין. המקום קטן ומגניב, כמו שאפשר לצפות ממקום ששייך לקבוצת מחניודה, שלפחות בדבר אחד הם בטוח טובים, וזה לפתוח מקומות שווים ומגניבים.
גם לכאן הגעתי ללא הזמנה מראש וישבתי על הבר. בניגוד לאנה, שממוקמת באזור מרכזי יותר, טלביה נמצאת בשכונת מגורים פחות מתוירת ומטוילת, ולכן היא גם לא הייתה מלאה והומה כמו אנה.
כיאה למסעדה שהיא גם בר-יין, התפריט האירופאי-צרפתי-ים תיכוני, כולל מנות קטנות ובינוניות, שהיקרה שבהן עולה 98 ש"ח (דניס ביין לבן). מי אמר שיירינג...
המסעדה לא כשרה ופועלת גם בשישבת.
אני הזמנתי למנה ראשונה מנה מהפתיחים: תפו"א בחמאה שרופה, דג כבוש (נאמר לי שזו פלמידה), קרם פרש, ביצה רכה, קוויאר, בצל אדום כבוש ועירית קצוצה. מנה קטנה של 36 ש"ח. מנה שהבטיחה הרבה. ציפיתי לפיצוץ של טעמים, מהדג הכבוש ומהחמאה השרופה, אבל לצערי קיבלתי מנה בינונית עם טעמים די אנמיים. הדג היה במרקם נוקשה, החמאה השרופה לא הורגשה מספיק והביצה הרכה הייתה רכה מדי. ביצוע מרושל וחובבני למדי. מנה מאכזבת.
המנה העיקרית הייתה מוצלחת מעט יותר: נקניקיות (2 סוגים - אני מעריך שאחת מבקר והשנייה מחזיר), כרוב אפוי ושפצלה. 62 ש"ח. הנקניקיות היו טעימות בסה"כ. זו של הבקר הייתה נוקשה יותר ומתובלת. השנייה מהחזיר הייתה רכה יחסית ועדינה. החרדל הוא כמובן תוספת הכרחית. הכרוב האפוי היה רך מאד. ממש נמס בפה. קצת מרתיע בהתחלה, אבל טעים ונחמד. השפצלה היו די טעימים, אבל אחרי האידוי/בישול שלהם הם טוגנו/נצרבו והושחמו ומרקמם היה מעט קשה מדי לטעמי. היה חסר לי איזשהו רוטב שילווה את השפצלה ואת הנקניקיות מלבד החרדל. סה"כ מנה בסדר פלוס.
השירות של הברמן המאד צעיר למראה היה מעט מעצבן. יותר מדי סחבקי ועם יותר מדי שטיקים של ברמנים על הבר (הקפצת לימונים למשקאות, דחקות עם החבר'ה על הבר). זה יותר מתאים לשעות הערב המאוחרות ופחות לארוחת צהריים. גם ההתעקשות שלו לכנות אותי בתואר "בוס" הייתה קצת מעצבנת (כן בוס, עוד משהו בוס?, הכל טעים בוס?. הבנו - אני הבוס..).
בשורה התחתונה טלביה זה מקום שכונתי ונחמד. ודאי למי שעובד, עובר או מתגורר בשכונה. אבל שכונתי ונחמד זה משהו שאני מצפה מבית קפה או מבר רגילים. ממסעדה של קבוצת מסעדות כל כך נחשבת, מקצוענית ומצליחה כמו מחניודה אני מצפה ליותר מזה, ודאי בגזרת האוכל עצמו.
עד כאן ירושלים לבינתיים.
דיווח מלא כאן:
