הזמנתי שולחן מבעוד מועד במסעדה הקרובה למלוננו
כדי שנוכל להגיע רגלית לאחר יום טיסה. יצא לנו ממש טוב:
אולם המסעדה בת למעלה ממאה שנה, הנמצאת בבניין האופרה של
שטוקהולם, ספון עץ ובעיצוב ארט דקו המעניק לה אוירה ״מכובדת״
שני מלצרים (שזה מקצועם, מסתבר משיחה) הפגינו לא רק בקיעות אלא את מיטב השירותיות הקלאסית שביסודה: אני כאן כדי להנעים
את שהותך אצלנו.
בחוץ, בפארק הסמוך, התגודדו בקבוצות קבוצות גברים ונשים, רובם
צעירים, שהיו שקועים כולם בהתבוננות במסכי הטלפונים שלהם.
התפלאתי ושאלתי את עצמי: מה קורה כאן. עוד נשוב למאות האנשים הללו בהמשך.
בינתיים עשינו הזמנה של המנות:
2 ראשונות: אוייסטרים מצרפת מוקרמים ומרק פטריות שנטרל.
2 עיקריות: סלט שרימפס מארגנטינה ((כך בתפריט) עם ירקות וביצה
קשה וגם בשר חזירון יונק ובצידו צלחת גזר.
הוזמן בקבוק סודה גדול.
הגיע מלצר עם מגש ועליו מבחר לחמים ביניהם אציין לחם שיפון
על בסיס חלב חמוץ כגורם התפחה והקרקרים המצויינים שסקנדנביה
התברכה בהם. הגיעה פנכת חמאה. לבקשתי במהלך הארוחה תוגברנו בלחם ובחמאה.

האוייסטרים היו טובים מאוד. ומרק הפטריות היה שיחוק יוצא מהכלל.
היה בו, מלבד הפטריות, גם שקדי עגל מושחמים וגם רביול ממולא
בפטריות. המרק על בסיס שמנת. את הצלחת ניקיתי בעזרת באגט.
על מנת השרימפס אין מה לדווח אלא שהיא הייתה גדושה בשרימפס
הזעירים עד כדי שבקושי סיימנו אותה.
אבל, מנת הבשר הוכיחה בשנית כי השף יודע את מלאכתו. הבשר
בושל ארוכות ברוטב ובסופו של תהליך עבר צריבה. צלחת הגזר
כללה מספר וריאציות - פירה, גזר אפוי וגם...מין צימס. אהבתי.
לסיום חלקנו מנת תותים שהושקו באלכוהול עם גלידת וניל.
המחיר: 1100 קרונות שהן כ 100 $
והקהל שגדש את הפארק ? פתאום, בעודנו סועדים חלפו בריצה
מאות אנשים עם הטלפונים בידיהם ועיניהם במסכים. נפל האסימון אצלי : שגעון הפוקימונים. חזיון מדהים שלולא הייתי נוכח לא הייתי
מאמין לתפוצתו.
ממש לפני שעה קלה, ליד המעלית במלוננו, נערים צדים פוקימונים.
במילים אחרות: יש תיירות אוכל ויש תיירות נופים ויש עכשיו : תיירות פוקימונים. הידד.