בית האופרה ממש ממש קרוב למלון בו שהינו. הזמנתי מראש שולחן לארוחת ערב,

דבר שהיה מיותר, שכן המסעדה לא הייתה מלאה באף רגע לשהותנו.

המסעדת ביסטרו הזו היא אחת משלושת האפשרויות לסעוד בבית האופרה. אנו העדפנו אותו על פני המסעדה היותר מהודרת כדי להינות מארוחה לא מכבידה לעת ערב.

למותר לספר כי השירות במסעדות (ולא רק) הוא פרפקט. כל מי ששרת אותנו

ניכר כי א. יודע את מלאכתו ב. מבין את חשיבות השירות הטוב והנעים.

במקרה דנן, המלצר היה גם איש שזה מקצועו וכמובן, כמו כמעט כל הסקנדנבים

(להוציא המהגרים) דובר אנגלית פרפקט.

חלל המסעדה ספון עץ, והיא קיימת למעלה ממאה שנה. מלבדנו ישבו בה בערב יום שני זוגות וקבוצות של בני המקום ווסועדת מלוכסנת בודדת שאכלה טיפין טיפין מצלחת אחת, במהלך כל הערב, בעודה עוסקת בנייד שלה. סימן ההכר שלה, בנוסף להיותה מלוכסנת הוצב על שולחן האוכל שלה - תיק חרוזים עם לוגו של האות C משולבת ב C הפוכה. זו שסעדה עמי טוענת שזהו תיק של כמה אלפי יורו...

לאוכל:

מי ברז קרים על השולחן - כמנהג התושבים המתהדרים במי הברז האיכותיום של שטוקהולם.

לחם שבדי כול נקרס (קרקרים שבדיים שלאחר ימים למדתי בסדנת האפיה את מלאכת העשייה שלהם מאלוף שבדיה בנקרס - כן, עד כדי כך מגיעים באירופה לכדי רזולוציה) ופנכת חמאה נהדרת. גם וגם ביקשתי וקיבלנו במאור פנים - תוספת.

מרק פטריות מורל ושקדי עגל - מנה ראשונה שגרמה לי הנאה רבה מאוד

וכן אוייסטרים מוקרמים לבת הזוג.

עיקריות - סלט שרימפס ארגנטיני ולי - חזירון חלב עם וריאציות של גזר. עוד מנה מנצחת שכללה רוטב מעולה ובשר עסיסי, שומני במידה רך.

סיימנו במנת תותים באלכוהול וגלידת וניל.

אחלה של ארוחה. צעדנו בפארק הקרוב וצפינו במאות ציידי פוקימון ואף שוחחנו עם כמה מהם. עדיין איני מבין את מקור ומשמעות הטרנד ההיסטרי הזה שתקף את השבדים הצעירים ולא רק אותם.