בזמן האחרון הייתי 3 פעמים בבראסרי, פעם אחת בארוחת בוקר, פעם נוספת בארוחה עסקית ועוד פעם בערב. ארוחת הבוקר היתה סבירה בלבד אולם שתי הארוחות הנוספות היו מצוינות/
 
לארוחת הבוקר הזמנתי אגז בנדיקט (68 שקל) - הביצים היו טובות וגם השינקן והלחם אבל הרוטב היה חיוור וכמעט לא הורגש. בצד הגיעה סלסלת לחמים שכללה 4 לחמניות ושני מאפינס תפוזים. 2 לחמניות היו נחמדות, 2 היו קשות ובקושי אכילות (חימום במיקרו בבראסרי? מקווה שלא) והמאפינס תפוזים היה נחמד. היתה גם ריבת חבושים נהדרת וחמאה טובה, אבל בסך הכל היה ככה ככה. מעט מאכזב.
 
מנה ראשונה
רייט (ממרח) סלמון מעושן עם חזרת ולחם: מנה מהספיישלים. המנה כללה כמות די יפה של ממרח הסלמון, 3 לחמים קטנטנים וטובים ומעט עלי כוסברה ושמיר. לא יצא לי לטעום עד כה ממרח סלמון, אבל בסך הכל היה טעים. חזרת לא הרגשתי בטעם. לדעתי סלט קטן בצד בנוסף לעלים היה יכול להוסיף.
 
עיקריות
העיקריות כללו עוף צלוי בטרגון עם ראשי שום אפויים (78 שקל)- עוף הוא אף פעם לא הבחירה הראשונה שלי במסעדה. ובכל זאת המנה סיקרנה אותי והזמנתי אותה. לא התאכזבתי. העוף הוגש ללא עצם, עם ציפוי קריספי שהיה טעים וממכר (למרות הצבע השחור הוא לא היה בעל טעם שרוף). טעמו של העוף היה נפלא- עסיסי מאוד ומתובל היטב, היה שם טעם לימוני ועוד כל מיני תבלינים. הטעם האניסי של הטרגון לא בלט אבל אכלתי את המנה בשקיקה. התחושה שלי כשסיימתי היתה שזה המקסימום פחות או יותר שניתן להוציא מעוף. מנה מושלמת.
 
קורדון בלו (79 שקל) עוד מנה נהדרת- עוף עסיסי, הגבינה מושחתת, השינקן טעים גם כן בעל טעם מעושן בולט. מה צריך יותר? עוד מנה נהדרת.
בצד עם שתי המנות ביקשנו גרטן תפוחי אדמה (התוספת כלולה במחיר המנה העיקרית) שהיה טעים ולא כבד ושמנתי מדי. 

כמו כן הוזמנה כרובית מאודה (19 שקל): האישה לקחה ביס אחד והרגישה טעם לוואי כלשהו. המבט וחוסר שביעות הרצון ניכרו עליה והיא שיתפה אותי. התכוונתי גם אני לטעום, אבל עוד לפני שטעמתי ניגשה מיוזמתה אחראית המשמרת לשאול אם הכל בסדר. השבתי לה שלכרובית יש טעם לא מוצלח. האחראית מיד לקחה את המנה והביאה תפריט לבחור משהו אחר. כל הכבוד על תשומת הלב לפרטים ועל תודעת השירות הגבוהה. זה לא היה קורה בהרבה מסעדות אחרות.
במקום הכרובית הזמנו סלט עגבניות ובצל אדום (24 שקל) שהיה פשוט אבל טרי ומתובל בצורה טובה. 

 

קינוח: 
קרפ סוזט (42 שקל): הקרפים היו טובים ולא כבדים, והרוטב (קרמל ברנדי תפוזים) היה בעל טעם מתוק-חמצמץ-מריר, כשאף אחד מהטעמים לא משתלט יתר על המידה. אוי זה היה טעים...