מסעדה שתקועה במיקום קצת מוזר, בשולי המרכז של ארהוס, בסמוך לאחת התעלות של העיר. אולי ביום זה נראה אחרת, בשעת ערב שהגענו האיזור היה נראה די ריק. בערך כמו לדחוף מסעדה באמצע רחוב קפלן לפני שהפך לעורק של שרונה.
אחרי שתי מסעדות קלאסיות פונדוס היתה החזרה להווה, אם כי על פי התיאורים היא אמורה להיות הגירסה הרגועה יותר. סוג של ביסטרו קטן (עשרה שולחנות) באווירה נינוחה.
הזמנו מקום באמצעות האתר שלהם (אפשרי כמעט לכל מסעדה שביקרנו בה והולך טוב בדנמרק) לשמונה וכשהגענו היו רק שני שולחנות במצב די סופי, כך שכמעט כל הארוחה היינו השולחן היחיד שם והיה נראה כאילו אנחנו האחרונים לאותו. קצת מוזר, כי על פי האתר המסעדה פתוחה עד 23:00. עם זאת, לא הרגשנו לחץ כלשהו לסיים. סתם היה מוזר לשבת במסעדה לבד כשבחוץ עוד אור.
פונדוס מציעה ארוחה של שלוש מנות ב-275 קרונות. מכל מנה יש בחירה מצומצמת של שתי אפשרויות. מאד מינימליסטים שם בדנמרק עם התפריט. בארץ קשה לי לראות את זה עובר בשלום. בנוסף, אפשר לבחור אה לה קארט מתוך שש המנות של אותו יום, וכאן הלכנו על האופציה הזו.
מהראשונות חלקנו מנה (קרה) של דג שפמנון בטמפורה , שהוגש בסלט עם ערב רב של מרכיבים: בין היתר היו שם אפונה. כרובית. פירות יער. פטרוזיליה. ועוד כמה ששכחנו. מבין המרכיבים הייתי מוותר על הכרובית. היא לא הסתדרה לי עם המנה. מעבר לזה היא היתה טעימה, אבל בלי איזה משהו שיעיף אותנו לגג, והייתי מגיש אותה טיפ טיפה יותר קרה. אני חושב שזה היה מדגיש יותר את הטעמים.
מהעיקריות חלקנו שתים. האחת: מנה של נתחי בקר שעליהם מעין רוטב פסטו ובצד גזרים. זו היתה המנה המוצלחת ביותר לטעמי.
השניה: צואר חזיר שהוגש עם תירס מתקתק נוטף חמאה שהוסיפה לו מרקם קטיפתי נעים, פטריות ורוטב פטרוזיליה. התירס היה מושחת במיוחד והם הסכימו בשמחה להביאו לקטנה צלוחית נוספת שלו. האלמנט במנה שאני פחות שלם איתו הוא רוטב הפטרוזיליה. משהו בו לא הסתדר לי עם היתר. זה לא היה רע, אבל לדעתי אפשר היה להרים את המנה הזו יותר גבוה עם רוטב יותר מושחז.
לסיכום, אני לא חושב שקיבלתי שם התרשמות מספיק רחבה כדי להגיד לכאן או לכאן. הכיוון שם הוא חיובי, וכל המנות היו סבירות פלוס, אבל באף אחת לא היה טאץ' דאון שיכלתי לקחת משם ולהגיד this is it. אם הייתי מזדמן שוב לאיזור הייתי נותן צ'אנס נוסף, אבל לנסוע לשם במיוחד בעיר כמו ארהוס שיש בה שפע לא קטן של מסעדות – כנראה שלא.
