ביום שישי העלה עינב אזגורי בפייסבוק ובאינסטגרם שלו, תמונה של מנת "אורז בחלב עם קרם ערמונים". היות שאני לא יכולה לעמוד בפני שום מנה שיש בה ערמונים, שאלתי באחד מהם (לא זוכרת איזה), אם הקינוח יוגש גם בשבת, ונעניתי שישמרו לי מנה.

 

בשבת בערב, יצאנו תל-אביב, ואחרי שהצלחנו לברוח מכמה משוגעים על הכביש, הגענו לבר א וין, רק כדי לגלות שהמנה האחרונה של הקינוח נמכרה בשישי בלילה.

 

אחרי כמה איומים על שלמותו הפיזית של הפושע, התפנינו להזמין:

פלטת רוסטביף תוצרת המקום, עם צנוניות, קורנישונים בצלצלי פנינה, זיתים, חרדל ו- 2 פרוסות לחם של אדון שיפון (64) - לא טעמתי. הוא אמר שהיה רוסטביף טוב, תהה למה מגישים אותה רק עם שתי פרוסות לחם, והבין שיותר עדיף כך

 

אני הזמנתי מנת מוח במחבת בחמאת לימון וצלפים (56) - אני הרי לא אומרת לא למוח. המוח הוכן כמו שצריך, היה נימוח (כן, כן) ויכול היה לקבל עוד קצת לימון. בסך הכל נהנתי.

 

שתיתי 2 כוסות ריזלינג גרמני, ארומטי ומוצלח מאד (78 ש"ח לשתי הכוסות), הוא שתה טובורג גדולה (28).

 

כפיצוי על אובדנו של הארוז קון לצ'ה (אורז בחלב, עלק). שלחו לנו מנת קרפ סוזט מצויינת (עולה בדרך כלל 34 ש"ח).

 

חזרנו הביתה מרוצים ומתגעגעים לארוז קון לצ'ה.