סלטי פתיחה חביבים, חלקם מירקות טריים (עגבניות, כרוב לבן, אבוקדו) וחלקם כנראה קנויים. לא אוכלת טחינה, סלט חצילים בטחינה וכרוב סגול, אבל מהחומוס טעמתי והוא היה קר ומאכזב (הזכיר לי בטעמו את "שמיר"). לצדם הוגשו חצאי פיתות קלויות קלות עם קצת שמן זית (כמקובל).

 

לעיקרית לקחתי שרימפס ברוטב הבסיסי, העדין ביותר (שלא ישתלט עליהם) – חמאה ושום. הרוטב היה חביב, מעט מלוח מדי לטעמי (בטעימה נטו) אבל לא הפריע. השרימפים היו נחמדים מאוד. המנה כללה כ-12 שרימפים לא קטנים (קלופים, כלומר רק זנבות).

 

מכיוון שזה לא ממש משביע וגם רציתי לגוון, חלקנו מנת סרטנים (באותו רוטב). עד אז פגשתי סרטנים רק בחלקים (ככה יצא, ולא יצא כמעט) וחשבתי שיהיה מעניין לנסות. בדיעבד בחירה שגויה עבורי – אני לא אוהבת להתעסק עם האוכל בצלחת, מעדיפה שיגיע מוכן (ולכן בד"כ מזמינה פילה ולא דג שלם, למשל). בקיצור, זו ללא ספק חוויה אנתרופולוגית, לא בטוחה שקולינרית... יותר מדי עבודה ופחות מדי בשר .

 

בשורה התחתונה היה נחמד, אבל היה קצת מתסכל לשלם מעל 100 ש"ח (וזה לא כולל שתייה) ועדיין לצאת לא שבעה... אבל זה כנראה צפוי בהתחשב בכך שלא אכלתי פחממות (למעט קצת פיתה). יש אפשרות להזמין צ'יפס (הם די נדיבים) או להזמין את השרימפס עם פסטה (אם כי ברטבים שפחות מתאימים לי) אבל אלה תוספות שאני יכולה לאכול גם בבית, במסעדה אני מעדיפה דברים קצת אחרים. אם אחזור לשם בעתיד אדאג להתנהל מעט אחרת.

 

לזכותם יש לציין שהתפריט מתמקד במאכלי ים (בכמה צורות הגשה) ולא מתפזר לכל הכיוונים; אולי זו גם הסיבה שבמנות העיקריות היה טרי וטעים ומהיר. השירות היה יעיל מאוד וכל המנות שהזמנו (כולל סלטי הפתיחה שמגיעים אוטומטית, וגם המים והחשבון) הגיעו מהר מאוד, תוך דקות ספורות לכל היותר. נשמע טריוויאלי, אבל לצערי זה לא מצב שאני רגילה אליו.