בפריז שכרנו דירה בבולבר סט' גרמן, ממש מול בית הקפה הידוע, הדה מאגו. מצד אחד, בלב הגדה השמאלית והרובע השישי. מצד שני, רעש פריזאי מחריש אוזניים כשפותחים חלון, אשר להפתעתי, הצליח אפילו להרדים אותי...אפילו הרעש בפריז 'נוח יותר'.
אכלנו במקומות שונים, אבל ברצוני לדווח על מסעדה אחת, שהייתה עבורי הפתעה נהדרת, שהגעתי אליה ממש במקרה. כידוע, אני ממשיכה לחפש מסעדה בפריז שעוד מגישה את המנה הקלאסית של ברווז בתפוזים, כשהוא מוגש שלם ולא כמו קיצורי הדרך של היום, כשמגישים חזה בנפרד ושוק קונפי בנפרד.
תוך כדי חיפושים בגוגל ראיתי תמונה של ברווז פקינזי מושלם! נכנסתי לאתר המסעדה והנה, מסעדה סינית עם מנות מהמטבח הקיסרי, עם ביקורות מצוינות ונדמה לי שאף הוזכר שזו המסעדה הסינית היחידה בפריז שזכתה בכוכב מישלן. הכוכבים הללו מזמן הפסיקו להרשים אותי אך מאידך, אינני יכולה לעמוד בפני פקינג דאק טוב ומיד הזמנתי שולחן לארוחת צהריים.
הגענו למסעדה לא גדולה ברובע ה-15, בקומת הקרקע של אחד המגדלים שנבנו שם לפני כ-20 שנה על גדות הסן, בתוכנית גדולה של פינוי/בינוי. עם הכניסה עלה באפינו ריח נפלא של מנת צפרדעים בשום. זו כבר הייתה התחלה טובה.
התפריט אינו גדול אך משובח. אנחנו הגענו נעולות על מנת הברווז לשניים [75 אירו לשניים] והחלטנו להוסיף עוד מנה, כמנת פתיחה. הדילמה הייתה בין הצפרדעים לבין מנה של יונה צלויה בחמשת התבלינים. הלכנו על היונה כי צפרדעים  יש לי בפריזר ויונה אינני יודעת איפה להשיג בארץ [מישהו יודע?] זה מוזר כי פעם זה היה נפוץ במסעדות ערביות וזה נעלם. זכורה לי לפני שנים מסעדה ערבית ביפיע, ליד נצרת, שם זו הייתה מנת הבית.
קיבלנו כל אחת חצי יונה, עם עור פריך ובשר אדמוני ועסיסי. יונה זה בעל כנף טעים טעים אבל קטן קטן [פלא שהיא לא מצליחה להביא את השלום? זה גדול עליה...] על זה נאמר ולא נודע כי בא אל קרבנו.
ואחרי העוף הקטן הגיע העוף הגדול. חצי ברווז מסוג CANNETTE  שעורו מתוח ומבריק, הובא על ידי המלצר לשולחן קטן שהוצמד לשולחננו וקולף על ידו בזהירות. העור הפריך הונח על קרפ סיני קטן עליו כבר היה רוטב הויסין וג'וליינים של מלפפון. מגלגלים ואוכלים ומתמוגגים. סה"כ קיבלנו 8 קרפים כאלה.
אחרי שהעור מקולף, נותר ברווז לא מבושל. נשאלנו איך אנחנו רוצים שיבשלו לנו את בשר הברווז. ביקשנו לקבלו עשוי בווק עם אטריות מי דקיקות. שנים לא אכלתי מנה סינית כה טובה. הרוטב היה נפלא והזכיר איך אוכל סיני טוב יכול להיות אחרי שטבענו בגלי ה'אסיאתי'.
ההגשה השלישית של מנת הפקינג דאק הייתה מרק שהיה ציר עשוי משלד הברווז. ניצול מקסימלי של העוף אחרי שקילפו את עורו ובישלו את בשרו. היה לא רע אבל לא מרשים במיוחד.
את כל זה ליווינו בתה יסמין. סך הכל הייתה זו ארוחה מענגת. כל ביס היה תענוג מושלם ואינני זוכרת מתי אמרתי זאת על מסעדה, לא רק בארץ, גם בפריז. מומלץ מאד מאד. בערב האחרון תכננו לשוב לשם שוב, אבל לצערי, ביליתי אותו בבית חולים.
רק בשביל ארוחה נוספת שם, אשוב עוד לפריז. ועד אז, אל תחמיצו אם אתם מגיעים לפני.
CHEN LE SOLEIL DE L'EST, 15 RUE DU THEATRE, PARIS 15