הדוקטור הרים להנחתה אז אני שב לדווח גם על הארוחה שלי בלוקה ולינו...
זה היה בשבוע הראשון לפעילות המסעדה, כך שהשירות והמטבח עדיין לא עבדו במלוא הכוח והמרץ וזה טבעי. הגענו אקראית בערב של אמצע שבוע. המסעדה הייתה די מלאה. בטופולינו בעוונותיי לא יצא לי לשבת אז אין לי מדד להשוואה.
החלל עצמו מאד מרווח עם תקרה גבוהה במיוחד. עיצוב שמשלב ביתיות איטלקית ואורבניות תל אביבית תעשייתית מעט. באופן אישי הרגשתי שעדיין חסר משהו והכל מעט עירום וחשוף מדי, אבל הסה"כ נעים בהחלט.
התפריט הוא תפריט סיציליאני שכולל מוטיבים צפון אפריקאיים, במיוחד תוניסאיים (טופולינו הייתה "רומאית"). מנות הפסטה כאן, כמו באיטליה, הן מנות בינוניות בגודלן - מנות ביניים, ולא מנות עיקריות. מקריאת התפריט ברור לגמרי שזו לא עוד מסעדה איטלקית בנאלית, אלא מסעדה שמנסה להביא לכאן אוכל איטלקי פחות שגרתי. אני לחלוטין בעד. היות ולא היינו רעבים במיוחד, הזמנו כל אחד 2 מנות - אחת ראשונה ואחת מגזרת הפסטות. על מנה עיקרית ויתרנו.
המנה הראשונה שאני הזמנתי הייתה מנה של לשון עגל: פרוסות דקות של לשון עגל מעושנת עם עשבי תיבול, צלפים, פיסטוקים וחזרת טרייה. 38 ש"ח. שגיא כהן בביקורתו על לוקה ולינו הלין שבמנה שלו הוא הרגיש רק את החזרת שהייתה דומיננטית וחריפה מדי. אצלי זה היה הפוך. החזרת לא הורגשה מספיק, והמנה כולה אף כי הייתה טעימה בהחלט, הרגישה עבורי עדינה מדי. לשון העגל הייתה נימוחה וטעימה מאד, אבל האלמנטים שמסביב פחות זהרו ואת הפאנץ' שציפיתי לקבל מהחזרת לא קיבלתי. גם העישון לא היה מספיק נוכח לטעמי. עם מעט יותר חידוד טעמים (יותר חזרת, יותר עישון) זו יכולה להיות מנה ראשונה אדירה.
השותפה הזמינה מנת גבינת קממבר אפויה עם שום קונפי ודבש שתוארה לעיל. שילוב מפנק, מושחת וטעים. הגבינה הייתה נימוחה והשתלבה מצוין עם שאר האלמנטים. הלחם (בריוש) לא הרקיע שחקים ולא הרגיש טרי במיוחד, ואפשר לשפר את האלמנט הזה.
עוד נאכל - רביולי ארטישוק וריקוטה עם חמאת לימון וטימין. 56 ש"ח. הרביולי שהיו מהז'אנר הקטן למדי בגודלם, היו עדינים וטעימים מאד. הלימוניות בהחלט הורגשה וגם המילוי היה נוכח ומוצלח. מידת העשייה של הפסטה הייתה מעט יותר מהנדרש (כלומר רביולי מעט רכים מדי), אבל הסועדת נהנתה.
אני אכלתי את הספגטי סרדינים כבושים ותערובת עשבי תיבול. המלצרית הבטיחה שהיא פיקנטית ועזת טעמים. הפסטה הייתה טעימה ועשויה אל-דנטה כמו שצריך, אבל עזות הטעמים לא הייתה שם. לא מספיק שום, לא מספיק עשבי תיבול ובעיקר לא מספיק טעם של סרדינים. הסרדינים הכבושים שציפיתי שיהיו עזי טעם, היו עדינים למדי. מנה שציפיתי שתהיה בועטת, נוכחת ונשכנית, אבל בפועל הייתה נעימה ועדינה מדי. פעם הבאה אנסה את הפסטה עם הסלסיצ'ה.
קינוח: טרטופו עם קרם קפה והל ורוטב מסקרפונה. 41 ש"ח. הקינוח היה טעים. קרם שוקולד שוקולדי וטעים, קרם קפה והל טעים. איזון מתיקות טוב. לטעמי התמחור שלו מעט גבוה ביחס לגודלו ולמרכיביו. לקינוח לקח המון זמן הגיע והאחראי צ'יפר אותנו ב-2 צ'ייסרים על ההמתנה.
שורה תחתונה - די דומה לדעתו של הדוקטור...
למרות התקלות הקטנות, חוסר האחידות בעשיית המנות, וחוסר חידוד הטעמים בחלק מהמנות, יש כאן מסעדה בהחלט טובה, ומה שחשוב - בעלת פוטנציאל גבוה מאד. אני מניח שעם הזמן, העניינים יתקתקו טוב יותר והטעמים ועשיית המנות ישתפרו וילכו. בסה"כ נראה שיש כאן מסעדה מבטיחה בהחלט עם תפריט איטלקי (סיציליאני) מעניין, לא שגרתי ומבטיח, ואני מניח שאחזור לכאן לטעום מנות נוספות בהמשך.
