גומבה - GOOMBA - מתחם ישפרו פלאנט באר שבע.

זהירות... ארוך...

זו הייתה הפעם הראשונה שלי במתחם (עוד סוג של קניון/מתחם קניות ובילוי בב"ש, עיר הקניונים) ופעם ראשונה במסעדה הנ"ל.

מדובר במסעדה איטלקית המתגאה בכך שהפסטה והבצקים מיוצרים במקום ומרבית המוצרים המשמשים להכנת המנות מיובאים מאיטליה.

התכנסנו שם, בפעם הראשונה לכולנו, כ- 10 חבר'ה לציון יומולדת.
לא ידענו שבאותו ערב מקרינים סרטים בעלות של 10 ש"ח בלבד מה שגרם לבעיות חניה קשות ועומס אדיר בכל המתחם.
הגענו קרוב ל – 21:00, תפריטים היו מונחים על השולחנות (כמו גם כלים עם סכו"ם ומפיות) והתחלנו לעיין בהם. ישבנו והמתנו שיבואו לקחת הזמנה. אז המתנו.

לאחר זמן מה הגיעה מישהי מבפנים ושאלה אם אנחנו מכירים את קונספט המסעדה – לא – מסתבר שהכל בשירות עצמי – ההזמנה בקופה, האיסוף לאחר מכן ואם הייתה לנו האפשרות היינו גם מפנים עצמאית את שלל הצלחות/שאריות שנותרו על שולחננו בסוף הארוחה. אגב, אף אחד מאיתנו לא שם לב לציון "קונספט" זה בתפריט. יכולנו להמשיך לשבת ולהמתין

היות וכך, לא יכולנו לבצע הזמנה אחת לכולנו ולהתחלק לאחר מכן בחשבון כי לא רצינו שמישהו אחד מאיתנו ייקח על עצמו את התשלום הגבוה באשראי אחד, כך שניגשנו בקבוצות לקופה והזמנו. אמממהה... אם אתה מעוניין בשתייה/קינוח, צריך לעמוד בתור אחר (של הבר) ולהזמין שם. ותמיד היה תור. זה ממש גרם לנו לחשוב פעמיים לפני שמזמינים. ההמתנה האינסופית הזו

בתום ההזמנה חוזרים לשולחן עם זמזם שרוטט (והבהיל אותנו כל פעם מחדש) ומציין מה מוכן – האוכל או השתייה מהבר – מנות השתייה והאוכל (אפילו כשהיה מדובר בשתייה קלה) אף פעם לא היו מוכנות במקביל (כנ"ל לגבי שתייה חמה וקינוח) ותמיד עשינו מס' סבבים הלוך ושוב כדי לאסוף הכל. (אגב, קרה מס' פעמים שהזמזם רטט ושבנו לשולחן חפויי ראש כי גערו בנו שלא זמזמו לנו

)

דאגנו לעצמנו גם לרפילים של קנקני מים.

מאוחר יותר הגיע מישהו שהציג עצמו כבעל המקום/מנהל המשמרת – שטחנו בפניו את טענותינו, אלא שהוא קיבל שיחת טלפון מסתחבקת באמצע ועזב לבלי שוב. מה שכן, הוא שלח מישהו שפינה באופן חלקי את הררי הכלים.

ולאוכל

כל הפסטות היו טובות ועשויות אל דנטה, מנה נדיבה, רטבים טובים:

פסטה פונגי - תערובת פטריות צלויות, שמנת, טימין, תרד ומחית כמהין.

פולו סיציליאנה - עוף, רוטב עגבניות, פלפל קלוי, צלפים, פטרוז', אנשובי וזיתים.

טורטוליני בתוצרת בית - במילוי גבינה ופטריות צלויות ברוטב חמאה ומחית כמהין.

ניוקי ביתי (שהיו אווריריים ונעימים בפה אך נפלו בשל הרוטב - חמאה, פרמזן ומרווה שהיה אנמי בטעמו וחסר מליחות).

הוזמנו גם 2 ראשונות – פטריות צלויות עם פרמזן, רוקט, שמ"ז ובלסמי ומנה שאיני מוצאת בתפריט האינטרנטי של ארטישוקים צרובים באותו אופן. שתי המנות היו טובות.

הפוקצ'ה הייתה טובה גם היא (לא זוכרת את מחירה) ולוותה בסלסת עגבניות.

הסלטים היו גדולים, טריים וטובים. הוזמנו:

סלט ארטישוק ופרמזן - חסה, רוטב קיסר, ארטישוק צרוב, שרי, זיתים – נראו כמו קלמטה אך היו חסרי טעם חלוטין – עגבניות מיובשות, גזר ופרמזן.

סלט עגבניות ופטה רוקט, עגבניות, שרי, בצל סגול, זיתים, עגבניות מיובשות, צנוברים, קריספי פטה = פטה בציפוי דמוי שניצל ומטוגנת/אפויה, שמ"ז, שום, ריחן ובלסמי.
הסלטים לוו כל אחד בשני מקלות לחם דמוית גריסיני.

לקינוח לקחנו:
טירמיסו – לגבינה היה טעם חמצמץ מדיי, האספרסו לא הורגש מספיק. קינוח מאכזב מאוד.
קרמלו – מוס שוקולד חלב, מוס קרמל, שבבי קוקוס קלוי. נשמע שילוב מבטיח אבל המנה הייתה אנמית בטעמה, לא מתוקה כפי שהיה מצופה שתהיה והשכבות פשוט לא הסתדרו ביניהן מבחינת שילוב של טעם ו/או מרקם.

מחירי הפסטות נעו בין 45 ל – 50 ש'.
הסלטים היו סביב ה 50 ש'.
הראשונות – אם זכרוני אינו מטעני סביב ה 30+ ש'.
השתייה החמה מחולקת לגדול וקטן והיא עד 10 ש' לגדולה.
השתייה הקלה גם נעה בין 11-8 שח'.
קינוחים התחלקו לשני גדלים, 16 לקטן, 28 לגדול.

הכל היה אחלה פרט לקונספט השירות העצמי שלא מתאים לקבוצה גדולה של אנשים וגם הטיילת הזו הלוך ושוב ועמידה בשני תורים הייתה מעיקה.

ייתכן גם שהערב העמוס שהיה במתחם באותו ערב ספציפי, גרם למטבח שלא לעמוד בעומס ההזמנות/אנשים וזה מה שגרם לכזו אסינכרוניזציה מעצבנת בהוצאת המנות.

אני משערת שאפקוד את המקום שוב, בהרכב מצומצם יותר, לחוו"ד שנייה.