הערה היחידה שלי היא שקצב הוצאת המנות היה מהיר מידי, מלבד הקינוח שם שאלו אותנו אם אנחנו רוצים להמתין, אבל המנות היו נהדרות.
לפתיחה ניתנה כמות מדודה של לחם עם חמאה, ומיד לאחר כן הוגשה כפית עליה הונח רייט של ברווז. מודה שאיני חובב גדול של רייטים אבל היה מדובר במתאבן מדויק.
למנה ראשונה בחרנו במרק פרמזן (בתפריט: פרמז'ן) עם עירית קצוצה וקרוטונים שהיה לא פחות מחלומי, ובדג סלמון כבוש ומפוחם נפלא.
הוגשה מנת ביניים זהה של ארטישוק ירושלמי צלוי בקרם חבושים בהייתה מעניינים עם טעמים בעיקר של חבושים.
לעיקריות בחרנו בבשר בקר בבישול ארוך (8 שעות). הגם שבתחילה המנה לא נטעמה כמיוחדת מדי הרי לאחר ערבוב עם הפירה ועם ציר הירקות היא הייתה מנה מוצלחת למדי. גם בר הים קיבל ביקורות טובות מאוד.
לקינוח לקחנו את שלושת הקינוחים האפשריים - פודינג אורז עם קרם קרמל מלוח ופקאנים מסוכרים שהיה לא פחות ממשולם, לפחות לטעמי - למרות שאני לא בטוח שזו הדעה של יתר יושבי השולחן. מדובר באחת ממנות הדגל של השף סטפן ז'גו, יחד עם מרק הפרמזן, שבמקור אמור להיות מוגש עם בייקון. קינוח נוסח היה מוס שוקולד עם אבוקדו, שלמרות הטויסט המעניין לא הוגש עם, אפעס, מספיק מוס שוקולד לטעמי, וגבינה מהפירינאים עם מרמלדת חבושים, שהתגלתה בפועל כגבינה מקומית, די חזקה.
את הארוחה ליווה בקבוק של יקב המערה שהיה משובח כרגיל.
למרות הנקודות הפחות חזקות של הערב, ועל אף התאורה המאוד חלשה במקום, סך כל החוויה הייתה מוצלחת מאוד.
