בשישי בבוקר נסענו לתל-אביב לפופ אפ סנדביצ'ים שהתקיים בקפה הפינה בפלורנטין. כשהיינו בדרך הודיעו לנו שנגמרו הסנדביצ'ים ונאלצנו לחשב מסלול מחדש.

 

שמחתי כששני חברים אמרו שהם הולכים ללונג סנג במיקום החדש, והזמינו אותנו להצטרף אליהם. החברה מכירה את המסעדה, ומסתבר שהבעלים מכירים אותה, לכן כשהגיעה נתנו לה מיד את התפריט השחור.

 

היא הזמינה אוכל עבור כולנו, המנות הוגשו למרכז השולחן וכולנו אכלנו מהן.

 

כיסונים מאודים - כיסונים ממולאים בשר שהזכירו לי פלמיני לא מאד מוצלח.

 

כיסונים מטוגנים - הוון טון המוכרים לנו  שהיו חמים פריכים וטובים לסוגם.

 

סלט ירקות שורש - הירק הבריא היחיד בארוחה המטוגנת שאכלנו. הסלט היה מצויין לטעמי, ירקות פריכים, רוטב מאוזן ורענן.

 

פקין דאק - הוגש עם פנקייקס דקיקים, גפרורי מלפפון, בצל ירוק, פלפל ירוק ופלפל אדום, ורוטב סמיך. הברווז היה טעים מאד, רך עם קצת עור פריך פה ושם, והרוטב החמיא לו מאד.

וקיבלנו פנקייקס נוספים כשהארבעה שהוגשו לנו נגמרו (חכו, פנקייק אחד עוד יככב במנה אחרת). זו היתה מנה טובה וטעימה, אבל איפה הברווז הזה ואיפה ההוא שאכלתי בטורונטו (תודה סר"ר)?

 

ספייריבס מטוגנים - ספייריבס שנקצצו עם העצמות לחתיכות בגודל ביס, וטוגנו בשמן עמוק מתובלים במלח ופלפל סצ'ואן. במנה הזאת הרגשנו גם טעם של כמון, והמנוסים אמרו שכנראה שינו קצת את המתכון.

הספייריבס היו חמים, טעימים מאד, לא חריפים מדי (כלומר יכולתי לאכול אותם), ומצאנו שזה אוכל שהולך מצויין עם בירה ומשחק כדורגל או סרט

 

עוף מטוגן עם שומשום - נתחי עוף ללא עצמות, מצופים שומשום ומטוגנים בשמן עמוק. מנה של פעם שהוגשה עם רוטב חמוץ מתוק (לא מהסוג הזרחני). הבשר היה רך מאד, והרוטב היה שונה מהרטבים המוגשים בדרך כלל במסעדות סיניות. הוא היה מאוזן יותר, וזרחני פחות

 

חצילים ממולאים - במקום פלפלים חריפים ממולאים, החברה זמינה בגלל נכת החריף את אותה מנה עם חצילים. זוכרים את הפנקייק ההוא מהפקין דק? מזל שהוא עוד היה בסביבה. החציל הראשון היה טעים מאד, עשיר, רך ונמס בפה, עם חריפות סבירה. בשני כנראה התגנבה חתיכת פלפל חריך, שבערה לי בבפה, ורק הפנקייק ההוא הציל אותי.

 

עם ארבעה בקבוקי שתיה, שילמנו משהו כמו 125 ש"ח לאיש כולל טיפ, לכמות גדולה מאד של אוכל.

 

נחזור, בטח שנחזור, אולי אפילו יתנו לנו להזמין מהתפריט השחור, בלי החברה

 

אה, קינוח.  קנינו חתיכת עוגת פרג בוייס ואכלנו אותה בדרך הביתה, לפני הסיאסטה.