טוב, אין ספק שארוחות "ראונד טייבלס" מסתמנות השנה כסוג-של כשלון.

התלבטתי אם לכתוב את הביקורת, כי לא מדובר בארוחה שניתן יהיה לאכול שוב, אבל החלטתי לעשות זאת בכ"ז- ולו כדי להציל מעט את כבוד הפרויקט, ולציין ארוחה שבעינינו הייתה מוצלחת דווקא. 

ייתכן שהמנות לא ישמעו בהכרח מבטיחות לכולם (יכול מאוד להיות שתחשבו שהדיווח הנוכחי רק מחזק את הרושם הבינוני של הפרויקט), אבל לנו הן היו טעימות מאוד, ובעיקר לא שגרתיות.

 

(אני מודה שהרכיבים אינם זכורים לי במדויק, ולכן ייתכנו טעויות קלות או השמטות):

 

פתיח בשר סרטנים, גבינת עיזים צאן, שמן שמיר- המנה היחידה שלא התחברנו אליה, ברמת ה-לקחת ביס, להשתנק ולהניח בצד השני של השולחן. משהו בשילוב לא עבד בשום צורה, ומלבד המראה החייזרי הירקרק המבטיח אני מעדיפה לשכוח את החוויה.

פירות ים, דגים נאים, סויה נורדית, ביסק סרטנים- קערה מלאת קרח שעליה 2 פיסות סלמון, 2 פיסות אינטיאס, 2 מולים, 2 שרימפס, מלפפונים (לא ממש קשורים) ואצות, אותם התבקשנו לדוג עם מקל עץ דק ולטבול בסויה הנורדית (סמיכה, על גבול הטריאקי) ואחר-כך בביסק סרטנים (דליל, עשיר טעם, עם פיסות אגוזי לוז). מנה כיפית, יפה וטעימה מאוד, גם אם קטנה. התבקשנו ללגום את הביסק בסיום, מה שעזר לתחושת השובע.

בצק בוריק, פטריות, חלקי פנים, פיקורינו- לא בדיוק בוריק כהלכתו, אלא שתי פרוסות בצק פריכות עוטפות חלקי פנים ורוטב מתקתק (בלסמי?), ומצופות שכבת פטריות טריות נאות וענן פיקורינו מגוררת. מנה פריכה, מתקתקה וחמודה, שאני פחות אהבתי בגלל חוסר חיבה לחלקי פנים (אף שנוכחותם בטעם הייתה עדינה ומרומזת). בן זוגי אכל גם את המנה שלי ונהנה מאוד.

קונסומה עוף ואצות, אטריות תפוח אדמה, פטריות שיטאקי, חלמון כבוש- לכל סועד הוגשה קערה עם אטריות תפוח אדמה, פטריות וחלמון, עליהן נמזג הקונסומה ע"י המלצרית והתבקשנו לערבב הכל. מרק טעים מאוד, שהזכיר שילוב בין מרק עוף של פסח לראמן. הייתי אוכלת אותו שוב בשמחה במזג האוויר הנוכחי.

 

מנות עיקריות (אסייג שרכיביהן פחות זכורים לי):

צלעות טלה- בתוספת תמר מג'הול, אנדיב (?), כרוב (?) מוחמץ ועוד- צלעות הטלה (שאני פחות מחבבת בדר"כ) היו מעולות. טעמן היה עשיר ונפלא והן נעשו במדויק, והשתלבו היטב עם שאר הרכיבים (אם כי העלים הרבים על הצלחת היו מעט מרירים). מנה קטנה, אבל טובה מאוד.

בר ים- בתוספת ענבים, בקצ'וי (?) ועוד- דג עסיסי עם עור פריך, שתוספת הכרוב (?) המוחמץ מהמנה הקודמת שדרגה אותו מאוד. התוספות המקוריות של המנה לא מאוד התחברו, אבל היו נחמדות כשלעצמן. אני אולי נשמעת מסויגת, אבל אהבתי את המנה.

תוספת ירקות שורש (תפו"א, לפת) בערימת מקלות עץ- הירקות כוסו במסכת כבדה של תבלינים (בעיקר כורכום, כמדומני) שנתנו להם טעם מעושן ועשיר. תוספת נחמדה ומשביעה (אם כי דיג של תפוחי אדמה מבין ערימת מקלות עץ היא חוויה משונה למדי).

 

קינוחים:

אפרסמון צלוי, קומקוואט, ליקריץ

תותים בסירופ מסוכר כלשהו (הוסבר לנו על רכיביו, שלא היו מאוד שגרתיים, אבל כבר אינם זכורים לי)

גלידת מחטי אורן, פצפוצי קרמל מלוח- התבקשנו לשלב את קינוחי הפירות בקערית הגלידה שקיבל כל סועד, והתוצאה הייתה נהדרת. הגלידה המתוקה-מרירה (עם ריח עז של מחטי אורן ואפטר-טייסט של שרף) הייתה מעולה בעיניי, והייתי שמחה לאכסן גביעים שלה במקפיא. המנה המועדפת עליי.

 

לצד המנות שתינו בקבוק סנסר שהוצע בתפריט המיוחד, שהיה קל והתאים למנות.

 

השירות היה נעים, יעיל ברובו (מלבד בכל הקשור למזיגת היין, שהופסקה בשלב די מוקדם ונאלצנו להמשיך אותה בעצמנו בכישרון בינוני) וידידותי. המסעדה הייתה מלאה ורוחשת לכל אורך הערב, מה שהוסיף לאווירה, וקצב הוצאת המנות היה לכיוון האיטי יותר, אך בפירוש לא באופן מוגזם, ולנו התאים מאוד.

בסה"כ, כאמור, אנחנו נהנינו מאוד מהארוחה, האווירה ושילובי הטעמים והמנות. הן לא היו מושלמות, אמנם, אבל באמת טעימות ולא סטנדרטיות. המחיר די קיצוני (כ-800 ש"ח, אחרי טיפ), אבל כחוויה לא שגרתית, אני חושבת שהיה מוצלח. בהחלט ייתכן שננסה זאת שוב בשנה הבאה.