ארוחת ערב ביקימונו, ת"א

 

חלפו להן 16 שנים ולגרגרונת שלנו כבר יש תעודת זהות, אבל מה שיותר חשוב זה נסיון בהרבה מסעדות בארץ ובעולם, כולל שלוש עם שלושה כוכבי מישלן. לפיכך, ברור שהיו לה גם העדפות היכן היא רוצה לחגוג את יום ההולדת ה-16: "סושי יאסודה" בניו יורק , אך מכיון שזה לא הסתדר עם שנת לימודים עמוסה מלאה בבחינות ובגרויות , אז מהמבחר המקומי, ההעדפה הראשונה שלה היתה: יקימונו בת"א.

 

הגענו בערב חורפי גשום ולמזלנו הצלחנו אפילו למצוא חניה במרחק הליכה קצרה, ברחוב לילינבלום, ממש ליד לוקה ולינו.

 

קיבלנו שולחן עם ספות ישיבה קרוב לכניסה. הקרבה הזו לא היוותה שום בעיה, לעומת זאת הספה עצמה מרחיקה את הסועדים משולחן האוכל ויש לרכון הרבה קדימה כדי לאכול. מכיון, שהגרגרונת, כלת השמחה, חובבת ישיבה על ספות של מסעדות, לא ביקשתי להחליף לשולחן עם כסאות רגילים, והקרבתי למענה את כאבי הגב שהגיעו לאחר מכן.

 

כד של סאקה חם (28 ₪) לנו וכוס לימונה (15 ₪) לה, עלו על השולחן להתחלת החגיגה.

 

אשתי, הגרגרנית, הזמינה מהתפריט הרגיל:

דווח שטעים.

הגרגרנית אהבה, אם כי טענה, שעיקר הטעם מגיע מטבילה ברוטב המגיע עם המנה. טעמתי והסכמתי עימה. לי, הבצק של הכיסון היה גם עבה מדי. הגרגרונת טעמה את הרוטב ואמרה, שהיתה מוכנה לשתות את כולו כפי שהוא...

מנה זו היתה גם בארוחת הטעימות הזוגית- ראו להלן.

 

הגרגרונת ואני העדפנו להזמין את ארוחת הטעימות הזוגית, שלקראת הדרוג המתקרב בטיים אאוט תל-אביב, תומחרה במחיר של 190 ₪ לסועד כולל בקבוק סן פלגרינו. למעשה, לקחו את תפריט הטעימות הזוגי, שהוא ב-180 ₪ לסועד והוסיפו בו את הסן פלגרינו ב-10 ₪ נוספים לסועד, במקום 28 ₪ - העלות הרגילה של בקבוק כזה כאן. לדעתי, זו עיסקה נהדרת שכדאי מאוד לנצל אותה.

 

ארוחת הטעימות הזוגית כללה:

טעימים ומרעננים מאוד.

טוב מאוד. האצות עושות את המנה.

6 שרימפס בבלילה עטופים ברוטב וואסבי נהדר. במרכז הונח שריונו של ג'מבו שרימפ וראשו נישא אל על. במסעדה שבה היה מוגש לחם, הייתי מנגב את כל הרוטב הנהדר מהצלחת עד תום.

o       גומה סושי מורי – כדורי סושי עטופים סלמון ברוטב השף (2 יחידות)

o       ריינבואו ספיישל – סלמון ואבוקדו עטוף במבחר דגים קצוצים (2 יחידות)

o       ניגירי ספייסי – סשימי סלמון עוטף כדור אורז ממולא בסלמון קצוץ (2 יחידות)

o       גונקאן סאקנה – ניגירי מיוחד של מבחר דגים קצוצים (2 יחידות)

o       גונקאן האמאצ'י – ניגירי מיוחד של יילוטייל (2 יחידות)

 

הניגירי ה"מיוחדים" היו גם המנצחים מבחינת הטעמים והמרקמים. הגרגרונת גם אהבה מאוד את הריינבואו.

פילטים של לימון נחתכו באותה צורת החיתוך של פרוסות הטונה והיה קשה להבחין ביניהן. לדעתי, הלימון השתלט על המנה והפריע לחוש את טעם הטונה, שגם כך היתה פרוסה דק מאוד, אבל הרחקת פרוסות הלימון וטבילת כל פרוסת טונה ברוטב המפולפל, שהיה נהדר, פתרה עבורי את הבעיה ובסך הכל נהננו מהמנה.

הרוטב המפולפל הזכיר מאוד את הרוטב של המנה הקודמת (ואולי זה באמת אותו רוטב ?). לאורז היה טעם עז של שום, אבל עדין במינון שהיה נעים לי.

מנה נפלאה ! בשר הדג עדין וטעים מאוד והרוטב הנפלא עושה לו רק טוב. השילוב של "עדין" עם "חריף" הוא בדיוק באיזון המענג.

 

הארוחה זרמה בקצב טוב מאוד ולמרות השוני בסוג הארוחה (הגרגרנית – תפריט רגיל, הגרגרונת ואני – תפריט טעימות), הצוות ידע לתאם את הוצאת המנות באופן, שהשוני הזה כמעט ולא הורגש.

 

השרות עצמו היה מאוד מוקפד וחף מטעויות. לדעתנו, השולחן אף קיבל תשומת לב מיוחדת, כי כנראה זכרו אותנו מביקור קודם, שבו היתה פאשלה די רצינית של המסעדה. לאור ביקורים נוספים שלי במקום, כולל לפני ואחרי הארוע הלא מוצלח ההוא, אין לי ספק, שזה היה ארוע חריג ביותר, שאיננו מאפיין את המקום.

 

לסיום הארוחה הזמנו וחלקנו שני קינוחים פשוטים אך נהדרים:

נהננו מאוד ואפילו הגשם התחשב בנו וירד רק בזמן ששהינו בתוך המסעדה.

 

הערה: התמונות צולמו עם ה-iPhone כי המצלמה שלי מקולקלת כרגע.