הייתי בשישי בערב עם ההורים וסבתא הונגריה שלא יודעת לאכול אוכל שאין בו פפריקה ;)
הרוב היה מעולה כצפוי. זכורים במיוחד החציל עם לבנה (כמובן), מנת שרימפס ברוטב חמאתי לימוני מדהים שהוספגה בו פיתה עד הטיפה האחרונה, דג מוסר על תבשיל פריקי יוצא דופן, פירה מהמושחתים שאכלנו (ועוד במסעדה ערבית!), מנה ראשונה של סלק עם קוביות גבינה וקראמבל שקדים עם עלי בייבי סלק.
גם טובים אבל פחות- מוחמאר/מסאחן בתצורת קרעי עוף על פיתה- קצת הרגיש כמו עוף מכובס. סינטה. לווה במעטה פיסטוק שהוזהר מראש שמוגשת מדיום- אבל הגיעה רייר לדעתי והייתה לעיסה מדי. עלי גפן בעיני מדהימים אבל שנויים במחלוקת למתקשים עם טעמים חמוצים.
הסבתא ההונגריה ליקקה את השפתיים כמעט בכל המנות;)
גולת הכותרת ללא ספק- הקינוחים!
הזמנו שניים שנאמר לנו ע״י המלצרים שחדשים בתפריט:
לייאלי ביירות- קרם סולת וגבינה (לא זוכרת איזו) בטעמי מי ורדים ופירות, עם ג׳ל מרמלדת חבושים(?) בצד- מהמם, מזכיר קצת את חלאווית אלג׳יבן האלוהי שאכלנו בהזדמנות אחרת, אבל פחות טוב ממנו.
מפרוקה חלבית- קינוח שמיימי שנטרף תוך דקות, חובה חובה חובה. קרם מסקרפונה שיושב בין שתי דסקיות מרציפן פיסטוק, שמעל העליונה זילופי מוס פיסטוק ופרחים אכילים.
אחרי הביקור הזה הבנתי שזו מסעדה אמנם מעולה באופן כללית, אבל יכול להיות שהגדולה האמיתית שלה היא הקינוחים. אנחנו מתכננים להגיע מתישהו רק לקפה וקינוח ולחגוג על כל המנות בתפריט!